עבדת – העיר הנבטית.

עבדת נוסדה על ידי הנבטים במאה ה – 3 לפנה"ס כחלק מהערים,והמיצדים,לאורך דרך הבשמים שעברה מדרום חצי האי ערב לנמל עזה. העיר נקראת על שמו של מלך הנבטים עבדת – המלך היחידי,בתרבות הנבטית שלאחר מותו הפך לאל,ברם: בתרבות הנבטית שלטו שלושה מלכים ששמם היה עבדת ולא ברור למי מהם הוקדשה העיר,אם כי:המחקר הארכיאולוגי סבור שמדובר עבדת השני שמלך בין 60-62 לפנה"ס. במאה ה- 1 לספירה משתלטת רומי של מסחר הבשמים והתרבות הנבטית נטמעת אל תוך זו הרומית ונעלמת. בתחילה,הנבטים,הפכו ליושבי קבע בערים הנבטיות שבנגב,בהמשך נטמעו בערים אחרות והתרבות הנבטית,כמו גם קורפוס האלים שלה,פסקו מלהתקיים. מה בדיוק עלה בגורלם של צאצאי הנבטים שחיו במסגרת השלטון הרומי במרחב הנגב בכלל וארץ ישראל בפרט – לא ידוע.

להמשך קריאה עבדת – העיר הנבטית.

עין מעריף.

עין מעריף הוא המעין הראשון שנמצא בקצהו המזרחי של נחל צין במקום שבו הוא מתחיל לרדת לעבר עמק הירדן שבמזרח. עין מעריף,יחד עם עין עבדת ועין מור,יוצרים,בתוך אפיק נחל צין,את קניון עבדת. מעל למעין נמצא מצפור,שהוא חלק מהגן הלאומי עבדת. בין עין מעריף לעין עבדת נמצא יער צפצפות כמו גם שרידים של לאורות ששימשו נזירים,מתבודדים,בתקופה הביזנטית.

להמשך קריאה עין מעריף.

עין עבדת.

עין עובדת הוא מעיין שכבה קרי: מי הגשמים שיורדים בהר הנגב "נתקלים"בשכבה אטומה למים זורמים לאורכה ופורצים מבעד לנקב באדמה ונובעים. עין עבדת חותר קניון בסלע הקירטון ובו שכבות אבני צור שחורות בצבען. הקניון,שיצר מעיין עבדת,הוא חלק מנחל צין ונמצא בשבר שבין מהלכו של נחל צין ברמת הנגב ובמקום שבו הוא יורד מזרחה מרמת הנגב אל עבר השבר הסורי אפריקאי ולמרגלות רכס חתירה ובסופו,נשפך לים המלח. בקניון עבדת נובעים שלוש מעינות:עין מור,עין עובדת ועין מעריף.

להמשך קריאה עין עבדת.

הג'ובה הגדולה – יער אודם.

השבר הסורי אפריקאי הוא סידרה של שברים שמתחילה בדרום תורקיה ומסתיימת בדרום מזרח אסיה. השבר הוא תולדה של תנועת לוחות טקטונים כאשר הלוח האפריקאי נע במגמה צפונה והלוח הערבי נע במגמה דרומה. ישראל,שממערב לנהר הירדן,יושבת על הלוח הערבי וירדן,שממזרח לנהר,יושבת על הלוח האפריקאי. תנועת הלוחות האלה,בישראל,יצרה את עמק הירדן,ממורדות החרמון ועד למפרץ אילת. החרמון הוא תולדה של לחץ שמפעיל השבר האפריקאי בתנועתו צפונה והרי החרמון,אלה שבישראל ובלבנון,הם הרי קימוט שנוצרו כתוצאה מתנועת השברים כאמור. עד לפני כחמישה מליון שנה,בחלק הדרומי של הר החרמון,בצד המזרחי של נהר הירדן,בין הירמוך להדום החרמון,היה קער. לפני כחמישה מליון שנה במרכז הקער התפרצו כמה הרי געש,הרי הגעש הרדומים של הגולן הידועים בשם "קו התילים" של הגולן,ומלאו את הקער בלבה וכתוצאה מכך נוצרה רמת הגולן,שהיא חלק מהשדה הגעשי "א-שמה" שכולל את הגולן ואת הבשן שממזרחו,שנמצא בממלכת ירדן,זהו השדה הגעשי הגדול בעולם. לאורך קו התילים,מסיבה לא ממש ידועה,נוצרו בועות לבה שלאחר שהתקשו הגז שבתוכן פרץ החוצה והבועות הפכו לכיסי קרקע,או מכתשי קרקע המכונים בערבית ג’ובה והעברית אימצה את השם כיסי לבה. הג’ובה הגדולה היא אחת מאותן כיסי לבה שהגז ברח מהן ונוצר מכתש. ההסבר של כיסי הלבה הוא ההסבר השכיח והמקובל לתופעת הג’ובות ברמת הגולן,אך מה שמטיל בתאוריה הזו ספק קל היא העובדה שכל הג’ובות ברמה נמצאות בקו ישר ומקביל לקו התילים שהם,כאמור,הרי געש כבויים שכבו לפני כחמישה מליון שנה. לעובדה הזו – אין הסבר מדעי מניח את הדעת.

להמשך קריאה הג'ובה הגדולה – יער אודם.

תל קצעה – יער אודם.

בצפון מזרח הגולן נמצא יער אודם. זהו יער טבעי שיד האדם תרמה לעיצובו אך לה להתהוותו. היער מתאפיין באלון תולע,עץ ממשפחת האלונים שצומח ברום של מעל לאלף מטר מעל פני הים. ואכן,גובהו של יער אודם הוא למעלה מאלף מטרים מעל לפני הים. כיום יער אודם תופס שטח של כ- 400 קמ"ר. בשישי בבוקר בירנו בחלקו של יער אודם שנמצא דרומית מזרחית לחרמון ליד העיירה הדרוזית ג’ובעתא ובו מסלול מעגלי בתוככי היער ובנוף עצי האלון,אלון התוע,והפאונה האופיינית לקרקע ברום של מעל לאלף מטר.

להמשך קריאה תל קצעה – יער אודם.

שמורת הטבע רכס בשנית.

רכס בשנית,ידוע יותר בשמו הערבי:רכס חזקה. הרכס נוצר כתוצאה מפעילות געשית שאירעה לפני כ- 100,000 שנה והיא תולדה של נביעת זרמי לבה אל פני השטח ויצירת רכס ההרים הזה,שהוא,כאמור,תופעה וולקנית המאוחרת להתפרצות התילים ב"קו התילים" שיצרו את הג’ובה הקטנה שבה בקרנו,קודם לכן. שטח הרכס,זה שאיננו תפוס על ידי צה"ל במוצבים ושטחי אש,הוכרז כשמורת טבע ובה מסלול מרום הרכס,ליד מוצב חזקה,ועד לישוב אלוני הבשן לאורכו של רכס הלבה. בשישי בבוקר ביקרנו בחלקו העליון של שמורת הטבע בשנית ונהננו מהפאונה שמאוד יחודית של הרכס שהיא שילוב של אדמת האפר הוולקני הפוריה ושל רום הרכס הסמוך לרום של עד כ-1,000 מטרים.

להמשך קריאה שמורת הטבע רכס בשנית.

מיצד עתרת.

כקילומטר דרומית לגשר בנות יעקוב,אחד ממעברי הירדן העתיקים לאורכו של הנהר,נמצא תל. ראשית התל היא בתקופת הברונזה שבו היה,חליפית,ישוב שנועד להגן על מעבר הירדן ישוב שפעל,לסירוגין,מתקופת הברונזה ועד לכיבוש הערבי של ישראל מידי הצלבנים. במאה ה-12 בתקופה שבה המוסלמים התדפקו על שערי הארץ פנו אבירים מהמסדר הטמפלרי למלך בלדווין הרביעי,מלך ירושלים הצלבנית,בבקשה לבנות מבצר על מעבר הירדן בבנות יעקוב,על מנת להדוף את האויב המוסלמי. בלדווין,לא רק שהסכים אלא שהגיע למקום ושהה בו כמה שבועות שבמהלכן החלו האבירים הטמפלרים בבנית החומה של המבצר. לאחר השלמת בניית החומה ותחילת העבודות על המבצר עצמו,הגיע חיל חלוץ של הצבא המוסלמי ובהתקפת מחץ כבש את התל שממילא היה בהליך בנייה שמאז ומעולם – לא הושלם.לאחר הכיבוש המוסלמי התל ננטש לעד.

להמשך קריאה מיצד עתרת.

פרויקט גייל רובין – מעגן מכאל.

מתוך הערכה לעבודתה של גייל רובין – ולזכרה:החלטתי לפתוח בפרויקט של צילום הארץ,נופיה,החי והצומח ובפתיח לפרויקט יצאתי ביום שישי האחרון לבריכות הדגים בקיבוץ מעגן מכאל. גשם ורוח עזה קיבלו את פני וכמה קורמרנים,פרפור עקוד וענפות קיבלו את פני וניצפו,כמוני,נרטבים בגשם ונאבקים במשבי הרוח.

להמשך קריאה פרויקט גייל רובין – מעגן מכאל.

שמורת טבע נחל תבור.

נחל תבור,מתחיל את דרכו בהרי נצרת שם הוא מנקז אל ערוצו את מימיו. מהרי נצרת זורם הנחל מזרחה,עוקף את הר התבור,מדרום,ממשיך מצפון לקיבוץ גזית ומשם ממשיך מזרחה ונשפך לירדן בסמוך לכביש 90. בחלקו העליון,אזור שמורת הטבע נחל תבור,הנחל אכזב ומים זורמים בו במהלך החורף בלבד. בחלקו המזרחי הנחל איתן וזורם כל השנה. לאפיק נחל תבור משמעות גיאופוליטית גדולה. בעבר שימש אפיק הנחל שיירות מסחריות שנעו בדרך המזרח,מים המלך לאורך עמק הירדן צפונה,ואשר רצו להגיע למרכזים העירוניים של ארץ ישראל,קרי מגידו וחצור. השירות עלו באפיק הנחל מערבה על מנת לעשות כן. החשיבות הגיאופוליטית הזו נמשכת מהתקופה הנבטית ועד לתקופה הערבית,והמצודה בכוכב הירדן היא אחת הדוגמאות לחשיבותו של נחל תבור במעבר של מסחר מעמק הירדן מערבה אל תוככי ארץ ישראל. שמורת הטבע שבנחל תבור מוכרזת ממעט צפונה לקיבוץ גזית ועד לשפך הנחל לירדן. החלק המערבי יותר,אזור הר תבור ואגן הניקוז של הנחל בהרי נצרת אינם חלק מהשמורה המוכרזת.

להמשך קריאה שמורת טבע נחל תבור.

שפך נחל אלכסנדר – אור ראשון,שבת סגר שלישי.

נחל אלכסנדר הוא אחת מנחליה האיתנים של ישראל. אגן הניקוז שלו נמצא בהרי שכם ובסביבת העיר שכם,משם הנחל זורם מערבה,רובו ככולו בעמק חפר ונשפך לים התיכון בין המושבים בית ינאי ומכמורת,צפונית לנתניה. חלקו התחתון של הנחל מוכרז כשמורת טבע ואחד האקסמפלרים המיוחדים לנחל הוא אוכלוסיית הצב הרך,פריט המצוי בסכנת הכחדה. לגבי שמו של הנחל ישנן שתי גרסאות,הראשון: בראשית המאה ה – 1 לפנה"ס,כובש אלכסנדר ינאי את האזור שבו זורם הנחל ושמו של הנחל ניתן על שמו. השנייה: לא רחוק משפך הנחל לים,נמצאת אחוזתו של אסכנדר אבו זבורה שבסוף המאה ה- 19 היה יצואן גדול,ועשיר מאוד,של אבטיחים למצרים. האבטיחים,שגודלו בעיקר באזור שכם,נשפכו לנחל וצפו במורדו עד לאזור אחוזתו של אסכנדר,שם נאספו מהמים,הועמסו על ספינות קלות,שעשו דרכן לנמל אלכסנדריה במצרים,שם נמכרו לצריכה מקומית.

להמשך קריאה שפך נחל אלכסנדר – אור ראשון,שבת סגר שלישי.