נחל אוג תחתון – בראי הריבוע.

אגן הניקוז של נחל אוג כולל את הר הזיתים,הר הצופים ואבו דיס שבירושלים,מאגן הנקוז יורד הנחל מזרחה אל ים המלח במורד של כ 1200 מטרים. הנחל הוא נחל אכזב ברם:אגן הניקוז שלו נמצא באזור ירושלים שהוא אזור גשום מאוד ביחס לשאר אגני הניקוז של נחלי ים המלח. בעת שיטפונות ספיקת המים באוג היא הגדולה מבין נחלי ים המלח. נחל אוג הוא הצפוני בנחלי ים המלח. למרות הפרשי הגובה בין אגן הניקוז של הנחל לים המלח אין הוא נופל במפלים עמוקים ומרשימים כשאר אחיו,הדרומיים יותר,שנשפכים לים המלח. נוף הנחל,אולי חוץ מחלקו התחתון שבו ביקרתי כבר בשנייה,איננו אפי כשאחר אחיו הדרומיים,ובכל זאת יש בנחל אוג תחתון קוסמופוליטיות שאין באף לא אחד מנחלי ים המלח ואולי נעדר מרובה של הארץ. נחל אוג תחתון משמש צלמי חתונות פלסתינאים להביא למקום זוגות ערב ליל כלולותיהם לצילום,קבוצות של נוער פלסתנאי מגיעות למקום במסגרת סיורים כחלק ממערכת החינוך ביהודה ושומרון. בני נוער ישראלים,לא מעט מהם חובשי כיפות,מגיעים לסיורים מקום ובעונת החורף פוקדים את המקום ישראלים רבים לצפייה ביופיו של אוג תחתון ומפלי המים שבו טרם נשפך לים המלח. לעת ערב שוקק חניון אוג תחתון בבני נוער פלסתינאים שבאים להתבודד במקום או סתם לארוחת ערב מלווה בעישון מסורתי של נרגילות מלווה במוסיקה ערבית מודרנית וערבה לאוזן. חזרתי לאוג תחתון בערבו של שישי באמצעו של ספטמבר האחרון. כבר עשיתי את אוד תחתון באחד מימי הסגר בשנה שעברה,ההכרות עם מתווה הנחל והקוסמופוליטיות היחודית שלו משכו אותי אליו בשנית,תוך הצבת אתגר צילומי מיוחד למקום המיוחד הזה. יצאתי לאוג תחתון כששעת ההגעה ומשך הצילום בו נושקים לשקיעתו של יום. לקחתי איתי מצלמה אחת,עדשה אחת וחצובה. המצלמה קונפגה לצלם ביחס של 1:1 קרי מרובע. לכל הסט הזה הוספתי קפה מהביל ותוכנית לצלם את נופיו היחודיים של אוג תחתון בפורמט של 1:1 בהערמת פוקוס על מנת להביא את האווירה היחודית של הצפוני שבנחלי ים המלח והקוסמופוליטי שבהם.

להמשך קריאהנחל אוג תחתון – בראי הריבוע.

נדידת צפרים – כפר רופין.

בעונות המעבר נודדות צפרים מחציו הצפוני של כדור הארץ לחלקו הדרומי,בסתיו,ומחלקו הדרומי לצפוני באביב. האסטרטגיה של נדידת הצפרים התפתחה אבולציונית והתקורות שעומדות אחריה הן: בקיץ,בשני חלקי הכדור שלנו,הימים ארוכים יותר מה שמאפשר שעות ציד או ליקוט מזון ארוכות יותר וסיכוי גבוהה יותר למצוא מזון. שעות האור הארוכות יותר,בקיץ,מאפשרות טיפול והכשרה של דור העתיד החל מהאכלה דרך לימוד כישורי הטיסה ועד להעמדת הדור הבא. מרבית מקורות המזון של מיני הצפרים זמינים יותר בקיץ כששעות האור ארוכות יותר,לעומת זאת:בחורף שעות האור הקצרות ותנאי מזג האוויר גורמים למקורות המזון להידלדל. על אף הטכנולוגית התנועה של האדם הצפרים נודדות למרחקים גדולים יותר מאשר משיגה יד האדם בעזרת הטכנולוגיה הזמינה עבורו על פני כדור הארץ. הציפרים בנויות לתעופה,גופן על כל מערכותיו בנוי לשהייה באוויר ולמעשה המעוף הוא חלק מחיי היום יום שלהן ואילו השהייה על הקרקע היא אירע זמני שנועד,בעיקר,לצרכי השגת מזון והשהייה על הקרקע היא,למעשה,אירוע מסוכן עבור בעלי הכנף. ארץ ישראל מהווה אחד מארבעת נתיבי הנדידה בין חלקו הצפוני של כדור הארץ לזה הדרומי. בתוך ישראל,מספר מסלולי נדידה כאשר המזרחי שבהן,זה שעובר בעמק הירדן,מפרץ אילת ומשם לאפריקה,משמש כנתיב מעבר לבעלי כנף שהאבולוציה זימנה להם אסטרטגיית נדידה המבוססת על תרמיקות של אוויר חם,שבעזרתם הצפרים עולות לגובה רב,רק באמצעות זרמי אוויר חם שעולה מהקרקע לרום האטמוספירה. משיאה של התרמיקה דואה בעל הכנף מטה עד שנמצאת תרמיקה חדשה ששוב מעלה אותו מעלה וחוזר חלילה. אסטרטגיה זו מאפשרת גמיעת מרחקים גדולים מאוד תוך הוצאת אנרגיה מועטה ושימוש ביכולת הדאיה של בעל הכנף שבמקום לנפנף כנפיו ולעוף למרחק הוא מטה את כנפיו ומשתמש בהם על מנת לעלות ולדאות אל ומאת תרמיקות האוויר. תרמיקות האוויר שכיחות יותר בחילוף העונות קרי בסתיו ובאביב

להמשך קריאהנדידת צפרים – כפר רופין.

שקיעת סתיו – חוף געש.

שקיעת סתיו – חוף געש. מידי יום ובכל עונות השנה השמש שוקעת לה במערב. מן המפורסמות היא שבסתיו השקיעות יפות במיוחד,מלוות בצבעי הורוד כתום עזים ומרשימים ביותר,האם זו יד המקרה,או תחושה סוביקטיבית? ובכן,זו לא תחושה סוביקטיבית ואכן,מהסיבות שמיד יפורטו,שקיעות הסתיו יפות במיוחד והצבעים העזים הם תולדה של תופעות טבע שמתרחשות רק בעונת הסתיו,הקצרה משהו בארצינו. כדי שאור השמש יוחזר אלינו מהשמיים צריך שתהייה בהם עננות. הקיץ הישראלי בהיר ונדיר שבשמים יהיו עננים,וכשהם נמצאים ובזמן השקיעה הם נמוכים מידי,ביחס לפני הקרקע,על מנת להחזיר את קרני השמש וליצור את אפקט השקיעה הסתוי. בחורף העננות אומנם נמצאת,לא פעם,בגובה שבו קרני השמש יכולות לחזור אל הקרקע באורכי הגל המיצרים את שקיעות הסתיו,אך העננים קרים מידי ועמוסים מידי במים ונמוכים מידי מכדי לשמש מסננת לספקטרום האור הנראה ולכן ככל שנתקדם אל תוך החורף שקיעות הסתיו המרהיבות יעלמו כליל או יהפכו לנדירות יותר. בסתיו חוברים להם כמה תנאים שיוצרים את שקיעת הסתיו המרהיבה,והם: ענני הסתיו מתפתחים בשכבת האטמוספירה ששמה הטרופוספירה שיכבה זו,בסתיו,חמה יותר מאשר בחורף,ונטולת עננות בקיץ,ועבה יותר בכשניים עד שלושה קילומטרים מאשר בחורף. הסתיו מתאפיין בעננות נמוכה מועטה מאוד. העננות הנמוכה,המאפיינת את החורף,מסתירה את העננים שנוצרים בהטרופוספירה שהם האחראיים להחזרת אור השמש האופיני לשקיעה הסתווית. בסתיו הים חם הרוחות חלשות ומצבים של אי יציבות אטמוספרית מקומית מפתחים ענני סערה מעל הים שבשילוב עם שאר הגורמים מחזירים את אור השמש בגוונים האופיניים לשקיעה הסתווית. העננים שנוצרים במצב זה,השכיח במיוחד בסתיו,הם מגיעים עד לגבול הטרופוספירה ושם הם נשארים ומחזירים את אור השמש בגווני השקיעה הסתוית. לעננים אלה שם יחודי:הם מכונים ענני סדנים.כאשר ענני הסדנים מגיעים להטרופוספירה העננים שמיצרים אותם נמוגים והם עצמם נשארים בחלק זה של האטמוספירה ומסננים את אור השמש בגווני שקיעת הסתיו. מדוע שולטים בשמיים גוני הורוד,הכתום והאדום? כאמור ענני הסדנים מיצרים שיכבה עבה של עננות בשמים. שיכבה זו משמשת כמסננת לספקטרום האור הנראה והיא מעבירה את חלקיו הקשורים באורכי הגל הארוכים (כמו למשל האדום וגוני הורוד והכתום) שבספקטרום האור הנראה ומסיבה זו נובעים צבעי השקיעה הסתווית העזים והמיוחדים.

להמשך קריאהשקיעת סתיו – חוף געש.

הגשר התלוי בעין הבשור.

נחל הבשור שזורם בחלקו הדרומי של הנגב המערבי מהווה אבן שואבת למטיילים כשלאורכו כמה וכמה אתרים הסטורים ובעלי חשיבות להסטוריה של ארץ ישראל. ב 1983 עולה רעיון לסלול לאורכו דרך שתאפשר תנועה של הולכי רגל,רוכבי אופניים ורכבי שטח,לאורכו של נחל הבשור ותחבר את האתרים ההסטורים שלאורך אפיק הנחל. הדרך המתוכננת תוכננה כדרך נופית לא סלולה באספלט אלא כבושה בכורכר ברוחב של כחמישה מטרים. רק ב 1991 מתחילה קק"ל לסלול את דרך הנוף בנחל הבשור לאורך גדתו השמאלית. באזור באר צאלים היה צורך לבצע מעבר מהדרך הנופית,שבגדה השמאלית של הבשור,לחלקה של הדרך בגדה הימנית של הנחל,על מנת למלא את יעודה. המעבר באזור זה היה כרוך בתלות בשינויים שהביאו זרימות החורף בנחל וכן בטופוגרפיה שמקשה את המעבר ומי שהלך רגלית,או רכב על אופניו לאורך דרך הנוף נאלץ לסוב על עקבותיו. ב 1993 מחליטים בקק"ל לבנות גשר שיגשר על פני ערוץ נחל הבשור באזור באר צאלים ויאשר מעבר רגלי ורכוב על אופניים מצידו האחד של הנחל לצידו השני ובכך להאפשר תנועה לאורך הדרך הנופית. בקק"ל החליטו להקים גשר תלוי שיגשר על פער שאורכו שמונים מטרים בין שני צידי הנחל ויאפשר חציית הנחל,ברגל ועל גבי אופניים,בכל ימות השנה ובבטחה. כך יצא לדרך ביצוע של גשר תלוי בין שתי גדות הנחל במקום. הגשר,שנקרא בטעות גשר חבלים,איננו בנוי מחבלים אלא ממיתרי מתכת שנמתחים בין שתי גדות הנחל ונושאים,בתחתיתם,את מסעד הגשר העשוי מעץ. הכנוי גשר חבלים ניתן לגשר בשל דימיון לגשרי חבלים שהוקמו במחנאות קמפינג של תנועות הנוער בישראל. הגשר נחנך ונפתח לציבור ב 1994.אורכו כשמונים מטרים וכאמור,הוא מגשר בין גדות נחל הבשור באזור באר צאלים ומאפשר מעבר רגלי ורכוב על אופניים כפי שתוכנן. זהו הגשר התלוי הארוך בארץ.

להמשך קריאההגשר התלוי בעין הבשור.

גן לאומי שיבטה.

דרך הבשמים עוברת מאזור עדן שבדרום ערב הסעודית,דרך הנגב ועד לנמל עזה ושימשה את הנבטים להעברת בשמים שמקורם בצמחים שצמחו באזור עדן,דרך נמל עזה לרחבי האימפריה הרומית. המסע מעדן לנמל עזה על דרך הבשמים ארך זמן רב מאוד והיה צורך ביצירת נקודת עצירה שבהן השירות היו עוצרות לחניוני לילה ו/או וגם לצורך התארגנות הצטידות במזון ומים וכל הקשור בכך. לאורך דרך הבשמים,זו שבנגב,נבנו כמה וכמה תחנות עצירה,חלקן:היו מיצדים ששימשו ללינת לילה מנוחה מזון ומים וחלקם שימשו כנקודות עצירה שבהן עצרו השיירות גם לצרכי הצטידות ובעיקר למנוחה לקראת המשך הדרך. שיבטה הוקמה כנקודת עצירה בתחילת המאה הראשונה לפנה"ס ועד מהרה הפכה לכפר נבטי שהתקים על בסיס הצרכים של שיירות הבשמים ועל חקלאות מדברית. שליטתם של הנבטים במסחר בבשמים היתה לצנינים בעיני האימפריה הרומית ואט אט לחצו את הנבטים לוותר על הבלעדיות באספקת הבשמים לתושבי האימפריה מה שהפך חלק מהנבטים מנוודים לתושבי קבע שהתישבו בכפרים שנוצרו לאורך דרך הבשמים ובהם שיבטה עצמה. עם הזמן והתמעטות שיירות הבשמים הנבטיות שיבטה הופכת מכפר נבטי לעיר נבטית שכלכלתה כבר לא מבוססת על שיירות הבשמים בלבד. העיסוק במסחר בבשמים הביא עושר רב לנבטים עושר שאפשר להם לקיים את העיר שיבטה,ואחרות,ברמת חיים גבוהה. גם כשהמסחר במור ולבונה עבר לידיים רומאיות,בשל מיקומה של שיבטה על דרך הבשמים בואכה עזה,המשיכו שירות הבשמים לעבור בעיר וסיפקו לה אמצעי פרנסה משמעותי. במאה הרביעית לספירה רומא חדלה מלהיות אימפריה והמסחר בבשמים נפסק. את מקומה של רומא תופסת,במרחב שלנו,האימפריה הביזנטית ואיתה הדת החדשה,דאז:הנצרות. שיבטה ממשיכה להתקיים כעיר ותושביה מתנצרים וגם מוחלפים בנוצרים ממקומות אחרים ובעיר מוקמות שלוש כנסיות לשימוש התושבים ועוברי אורח במרחב הנגב שעליו שולטת העיר. יחד עם הנצרות מתחילה להתפתח בשיבטה תעשיית יין ליצוא. בתקופה הביזנטית שיבטה היא כפר ביזנטי חקלאי מבוסס מאוד ועם אוכלוסיה של כ 2000 נפש רובם ככולם נוצרים. במאה השביעית לספירה נכבשת שיבטה בידי האיסלם שמתפשט במרחב. חשיבותה החקלאית בכלל וכיצרן יין בפרט יורדת והישוב מתחיל להידלדל מאוכלוסיתו עד שנעזב לחלוטין במהלך המאה התשיעית לספירה ונשאר בשיממנו עד היום.

להמשך קריאהגן לאומי שיבטה.

אנדרטת הנגב.

בין השנים 1963 ועד 1968 בראש גבעת גיר מזרחית לבאר-שבע,מוקמת אנדרטה לזיכרה של חטיבת הנגב. האנדרטה תוכננה על ידי האמן דני קראוון והיא בנויה מבטון חשוף ובה אלמנטים אריטקטונים המתארים את פועלה של חטיבת הנגב,קרי: בלימת צבא מצרים מדרום והגנה על מקורות המים במרחב הנגב. צמוד לאנדרטה הוכרז גן לאומי ששיטוחו 295 קמ"ר ובו מהחי הצומח והדומם האופיניים לבקעת באר שבע כשגולת הכותרת של גן לאומי זה הוא האירוס השחום שפורח בחודש מרס.

להמשך קריאהאנדרטת הנגב.

יודפת אשר בגליל.

בתקופת בית שני,על רכס הרי יודפת שבגליל התחתון מוקמת העיר יודפת. על פי המשנה,יודפת היתה אחת מהערים מוקפות חומה שנפלו לידי ישראל,ברם: הזהוי עם יודפת אשר בגליל מוטל בספק רב. בתל יודפת נמצאו ממצאים ארכאולוגים המעידים של ישוב שהחל את קיומו בתקופה ההלניסטית ומסיים את קיומו לאחר המרד הגדול בימי בית שני. בפרוץ המרד הגדול,67 לספירה,יודפת היא עיר מבוצרת ואחת הערים היהודיות החשובות בגליל. בעיני ראשי המרד עמידתה של יודפת בפני הלגיון הרומי,שעשה דרכו מסוריה לצפון ארץ ישראל,יהווה את הנס הראשון שיונף להצלחת המרד והגשמת מטרותיו. תקוות ומציאות,לחוד. הלגיון הרומי,שגם הוא מבין שיודפת היא סמל להצלחה או מטה לכישלון,מגיע ליודפת,צר עליה ומכניע אותה די בקלות,יש לומר,וזורע בה הרס. לאחר המרד הגדול יודפת משופצת ומוקמת שוב. הפעם ללא חומה. כמה זמן התקיימה עד שננטשה כליל,לא ברור אך מציטוטים בתלמוד עולה שישוב יהודי ביודפת התקיים בסוף המאה השלישית לספירה,כמאתיים שנה לאחר שנחרבה על ידי הלגיון הרומי,והוקמה מחדש אחרי המרד.

להמשך קריאהיודפת אשר בגליל.

נחל משמר – ספטמבר 2010.

בשיפולי מדבר יהודה,בערך באמצע הדרך בין ערד לחברון ומזרחית לשתיהן,נמצא הר חולד. הר חולד הוא תחילתו של נחל משמר שזורם מהר חולד מזרחה,מהלך 12 ק"מ,שבמהלכם נופל הנחל במפל שגובהו כמאה מטרים,ממנו ממשיך להתחפר בקניון עד שנשפך לים המלח. נחל משמר לא נושב בידי אדם מעולם,גם לא בתקופת מדינת ישראל,שבתחומיה נמצא קניון נחל משמר. נחל משמר נמצא בין עין גדי למצדה כשמצפונו נחל צאלים ומדרומו נחל חבר. נחל משמר הוא מהקטנים שבנחלי מדבר יהודה,והוא נחל אכזב. גודל אגן ההיקוות שלו הוא כ 30 קמ"ר שכולם סביב להר חולד. ב 1961 יוצאת משלחת בראשות פרופ’ פסח בר אדון לנחל משמר. הכוונה: למצוא מגילות גנוזות בדומה לאלה שנמצאו בקומראן,נחל צאלים,נחל חבר ובמצדה. במצוק הצפוני של ראש מפל נחל משמר,מצאו מערה ובחפשם אחר מגילות גנוזות מצאו:מטמון.

להמשך קריאהנחל משמר – ספטמבר 2010.

תל אביב רובע 8 – גרפיטי.

רובע 8 נמצא בחלקה הדרום מזרחי של תל אביב. גבולות הרובע:דרך יפו בצפון,רחוב הרצל במערב,רחובות בן-צבי וחיל השריון בדרום ונתיבי איילון במזרח. ברובע מתגוררים כשלושים אלף איש והוא מאופיין בערוב שימושים של תעשיה ומגורים. במסגרת תוכנית ההתחדשות העירונית מתוכנן,גם,רובע זה לקבל מתיחת פנים בעיקר בשימוש למגורים. רחוב הפטיש נמצא בתבורו של רובע 8 ועירוב השימושים בו,מגורים ותעשיה,בולט מאוד. אזור רחוב פטיש זרוע בציורי גרפיטי על קירות מבנים בכלל ועל התריסים הנגללים של העסקים הזרועים בו. ביום שישי,האחרון,לעת ערב ביקרתי ברובע 8 אזור רחוב הפטיש על מנת להנציח את ציורי הגרפיטי שבו – והתמונות:הן כאן לפניכם.

להמשך קריאהתל אביב רובע 8 – גרפיטי.