תל אביב רובע 8 – גרפיטי.

רובע 8 נמצא בחלקה הדרום מזרחי של תל אביב. גבולות הרובע:דרך יפו בצפון,רחוב הרצל במערב,רחובות בן-צבי וחיל השריון בדרום ונתיבי איילון במזרח. ברובע מתגוררים כשלושים אלף איש והוא מאופיין בערוב שימושים של תעשיה ומגורים. במסגרת תוכנית ההתחדשות העירונית מתוכנן,גם,רובע זה לקבל מתיחת פנים בעיקר בשימוש למגורים. רחוב הפטיש נמצא בתבורו של רובע 8 ועירוב השימושים בו,מגורים ותעשיה,בולט מאוד. אזור רחוב פטיש זרוע בציורי גרפיטי על קירות מבנים בכלל ועל התריסים הנגללים של העסקים הזרועים בו. ביום שישי,האחרון,לעת ערב ביקרתי ברובע 8 אזור רחוב הפטיש על מנת להנציח את ציורי הגרפיטי שבו – והתמונות:הן כאן לפניכם.

להמשך קריאהתל אביב רובע 8 – גרפיטי.

ציורי קיר – רובע 8 תל-אביב יפו.

קשה למצוא שפה גרפית עם מכנה משותף בציורי הקיר הפזורים בעיר תל אביב. בצפון העיר ציורי קיר על קירות מבנים נדירים למדי שכן מדובר בבניני מגורים שבעיר תל אביב לא נהוג לצייר. כאשר מדרימים בעיר פני הדברים משתנים.אומנם:לא מצאתי שפה גרפית עם מכנה משותף ברם בשל פיזור גבוהה יותר של מבנים ישנים ו/או מבנים שמשמשים למסחר – ובלא מעט מקרים:מבנים המאוכלסים בדלילות ואפילו עזובים,ציורי הקיר הופכים לשכיחים מאוד. רובע 8 של העיר תל אביב יפו משתרע בין יפו,אבו-כביר,דרך יפו,יהודה הלוי והרכבת בגבול הצפוני של הרובע. ברובע גרים כ 7% מתושבי תל אביב והוא מאופיין במבני תעשיה ומבני מגורים ישנים וכן ממבנים לשימוש מסחרי שמאוכלסים בדלילות או נטושים. עיריית תל אביב מתכננת תוכנית התחדשות לרובע שמירת מבנים היסטורים ושינוי ביעוד הקרקע בעיקר למגורים ובמעט לתעשיה ושירותים. רחוב אלפסי נמצא במרכזו של רובע 8 וסביבתו מתאפיינת במבנים לתעשיה משובצים במעט מבני מגורים משנות החמישים והשישים של המאה הקודמת,ובכמה פרויקטים של חידוש הרובע בבניני מגורים שנבנו בשנים האחרונות,וכן:הקירות של המבנים באזור אלפסי מעוטרים בציורי קיר רובם חתומים על ידי היוצר ומיעוטם לא. ביום שישי,האחרון,יצאתי לסיור צילום של ציורי הקיר בליבו של רובע 8 ברחובות שבין רחוב אלפסי בדרום ודרך סלמה בצפון ורחוב אבולעפיה במזרח ורחוב שלבים במערב.

להמשך קריאהציורי קיר – רובע 8 תל-אביב יפו.

מועדון 27.

מטבע הלשון "מועדון 27” נטבע בסוף שנות השישים של המאה הקודמת,על מנת לתאר שורה של מקרי מוות של מוזיקאים מעולם הרוק והבלוז,שמתו בגיל 27 על רקע של שימוש בסמים או התאבדות ורצח. ב 1969 מת,בטביעה,ברייאן ג’ונסון מייסד וחבר באבנים המתגלגלות. עד 1971,בזה אחר זה,נפטרים עקב שימוש יתר בסמים:ג’נס ג’ופלין וג’ימי הנדריקס. ב 1971 נמצא סולן להקת הדלתות ג’ם מוריסון מת בחדר האמבטיה בדירת חברתו שבפריס. גם מוריסון נפטר עקב שימוש יתר בסמים. מותו של מוריסון מקבע את המונח "מועדון 27” הכולל כארבעים חברים שנפטרו בגיל 27. החברים במועדון נכללים אומנים,מסוגות שונות אך בעיקר רוק ובלוז,שנפטרו בין 1938 ועד 2020. ביום שישי,לעת ערב,יצאתי למסע צילום של גרפיטי בגוש הרחובות שבין רחוב אלפסי בדרום ודרך סלמה בצפון ורחוב אבולעפיה במזרח ורחוב שלבים במערב. ציור הקיר "מועדון 27” נלקח בעת הביקור באזור הזה.

להמשך קריאהמועדון 27.

עין בוקק 2018 – בראי הפילם חלק ב’.

נחל בוקק מתחיל את דרכו בהר בן נשר שנמצא כשישה קלומטרים דרומית מזרחית לעיר ערד. משם עובר הנחל את מישור מדבר יהודה כשהוא מתחתר בסלע קירטון ומשכך ערוצו רדוד. בהגיעו למצוק ההעתק של ים המלח,נופל הנחל בשני מפלים,הראשון,והפחות מוכר לנו,גובהו כמאה מטרים והשני,היותר מוכר לנו,נופל מגובה של כשישים מטרים. לאחר המפל השני ממשיך הנחל לזרום עוד כקילומטר בערוץ נקיקי שבסופו הוא נשפך לים המלח. נחל בוקק הוא נחל אכזב אך בעת נפילתו על מצוק השבר הסורי אפריקאי,חושף הנחל שתי נביעות:עין בוקק ועין נואית. הנביעה שבעין בוקק איננה נביעה אחת אלה מספר רב של נביעות שמימיהן נאספות לצינור שמוביל את המים לצריכה על ידי בתי המלון שבשפך זוהר הסמוך. רק חלק,קטן,מהמים נשפכים לערוץ הנחל ומשמרים את החי והצומח. כאמור,בשנים האחרונות גם המים האלה נאספים ומוטמנים במדבר עקב הזיהום שגרמה רותם אמפרט. עין נואית שופע במצוק הצפוני של הנחל סמוך למוצאו לים המלח. המים מלוחים ואינם ראויים לשתייה. המים נאספים ומועברים למרחצאות שבאזור בתי המלון. אז,יש לנו נחל ששופע ממי מעינות מתוקים כל השנה,שנמצא על דרך שידועה כדרך מסחרית,למשל בתקופה הנבטית,ובאזור שידוע לנו כמאוכלס על ידי בני אדם מהתקופה הכלכוליתית ואילך,לא ברציפות. משכך,סביר לחפש בעין בוקק יישוב של בני אדם,לא כן? שתי משלחות ארכאולוגיות חפרו בעין בוקק,הראשונה:בראשותו של פרופ’ מרדכי גיחון (ז"ל) והשנייה בראשותו של פרופ’ שמריהו גוטמן (ז"ל).פרופ’ גוטמן סיכם את ממצאי החפירה באזור וממצאיו מובאים פה בלשוני. עד לתקופת בית שני,538 לפנה"ס, אין ממצאים על נוכחות אדם באזור עין בוקק. בתקופת בית שני נמצאו בגדה הדרומית של עין בוקק ממצאים המעידים על עיבוד חקלאי. מה גידלו שם לא באמת ידוע אך ההשערה הרווחת היא שמדובר בגידול צמח האפרסמון ששימש ליצור שמן שממנו יצרו בושם שהיה שכיח מאוד בתקופה הרומית במרחבי האימפריה הרומית. במעלה הנחל,לפני שנופל אל עבר השבר,נמצא מבנה שמתוארך לתקופה ההרודיאנית ושימש,ככל הידוע,למגורי אריסים,אריסים שעיבדו את החלקות במורד הנחל. מבנה נוסף,שאף הוא מתוארך למאה הראשונה לספירה בכלל ולימי הורדוס בפרט,נמצא באזור הגידולים החקלאיים ולפי הממצאים מבנה זה שימש להטיית חלק ממי הנחל לצרכי רחצה ותרבות הגוף,מנהג שהיה שכיח בתקופה הרומית,מה שמתאים לממצאים הארכאולוגים בו שמשיכים אותו למאה הראשונה לספירה,בכלל,ולימי הורדוס בפרט. לאחר מרד בר כוכבא,שנת 136 לספירה,האתר ננטש לחלוטין ולא נושב עוד לעולם.

להמשך קריאהעין בוקק 2018 – בראי הפילם חלק ב’.

עין בוקק 2018 – בראי הפילם חלק א’.

באוקטובר 2018,בשעת בוקר די מוקדמת,ביקרנו בעין בוקק. בדרכנו חזרה ממפל בוקק נתקלנו בבעלי חיים שבאו לאזור הנחל. בין בעלי החיים,שהפתיעו אותנו בנכחותם אך היו סבלנים למדי לצילום,כללו בולבול,תריסתמיט ויעלים. חזרתי לאלבום התמונות מעין בוקק 2018 ופיתחתי מחדש את התמונות,מהמקור ישר מהמצלמה,בסימולציה של פילם – וגם הפעם בחרתי בואלוויה של פוג’י,עם קצת מגע ידי על מנת לתת לתמונות את הסיפר שברצוני לספר.

להמשך קריאהעין בוקק 2018 – בראי הפילם חלק א’.

נחל סלוודורה – בעין הפילם.

המסע לסלוודורה היה הרבה מעבר לעוד יציאה ליום צילום באזור ים המלח הכה אהוב עלי. בנוסף לכללים שציינתי בפוסט הקודם,יצאתי לסלוודורה בידיעה שאני הולך להתעמת עם מזג אוויר שרחוק מאוד מתנאי צילום אידיאלים,עוד ידעתי שחלק מהצילומים יהיו ישר מערבה אל פני השמש וחלק ינצלו את אור הדמדומים כשהשמש מאירה מזרחה את אוביקטי הצילום. מראש,ציוד הצילום שלקחתי איתי כלל שלוש מצלמות,שלוש עדשות וחצובה,כן תיק ציוד כבד להחריד – שהוסיף לעוצמת ההנאה מהמסע הזה. עוד היה ברור לי:חלק מהתמונות שילקחו יפותחו,מהמקור,בתוכנת הסימולציה לפילם – ועל כך בפוסט הזה. מזה זמן אני מוצא עצמי לוקח איתי את מצלמת הלומיקס מכוונת לצילום סירטוני וידאו באתרים שבהם אני מטייל,ובסופו של יום,מסיבות שונות,היא נשארת בתיק הצילום ווידאו לא נלקח. לפני היציאה לסלוודורה כיילתי את הלומיקס,שלה חיישן מיקרו 4/3,בהתאמה אישית לצילום תמונות,ושידכתי אליה את אחת העדשות המאתגרות שבתיק הצילום שלי – את הסיגמא 20 מ"מ F1.4. מאחר והסיגמא מיועדת לתבריג של קנון היא התחברה ללומיקס עם מתאם טיפש קרי: מתאם שלא מעביר פוקוס למצלמה והפוקוס ידני. כשהגעתי לסלוודורה,שעת צהריים מאוחרת,הטמפרטורה היתה 40 מעלות,בתוספת של כ 30% לחות הטמפרטורה המורגשת היתה כ 43 מעלות. השמיים היו ללא עננים והבל החום גרם לעיוותים בתמונות שצריך היה להתיחס אליהם מראש בעת כיול המצלמות הידני. הלומיקס צילמה בתחילת המסע,את הנוף שממערב לי כמעט הישר אל פני השמש,והיה ברור לי שהתמונות ממנה,כשיפותחו בסימולציה לפילם,ידרשו להתעסק עם בעיות,קשות,באיזון הלובן – וכך היה. את הצילומים בדמדומים עשיתי עם קנון FF ולה עדשת 24-70 – גם היא,אחת משכיות החמדה שבתיק הצילום שלי. הצילומים האלה נעשו כשהמצלמה יושבת על חצובה והשמש מאירה ממערב מזרחה את נושאי הצילום באור הדמדומים.

להמשך קריאהנחל סלוודורה – בעין הפילם.

נחל סלוודורה.

בחלק הצפוני של ים המלח שני נחלים נקראים על שם צמח יחודי לאזורם:הצפוני שבהם,נחל עוג והדרומי נחל סלוודורה. בשמו המלא:סלוודורה פרסית. זהו ספק עץ,ספק שיח הגדל סביב לגזע מעוקל ועליו יוצרים גוש נרחב של ירוק עד. הצמח צריך מקור מים בסמוך למקום צמיחתו. הסלוודורה הפרסית היא צמח מדברי וצומח רק ליד מקווי מים במדבר. בישראל הסלוודורה הפרסית גדלה במדבר יהודה וב 2003 הוכרזה כצמח מוגן. עליו משמשים כמזון לשפנים ויעלים ובעבר יצרו מגבעוליו מברשות שיניים לבני אדם. שלושה קלומטרים של הליכה מזרחית לכביש 90 “נופל" מצוק העתקים מרום של כארבע מאות מטרים מעל פני הים נפער המצוק אל שפת ים המלח סך הכל נפילה של כ 750 מטרים. המצוק נוצר כתוצאה מהשבר הטקטוני שבבסיסו נמצא,ים המלח. נחל סלוודורה הוא אחד הנחלים הקצרים באזור ים המלח. אגן הניקוז שלו הוא בקצה מצוק ההעתקים ומים זורמים בו רק בארועי גשם שחלים באזור מצוק ההעתקים. הנחל נופל אל ים המלח בסידרה של מפלים שהגבוה שבהם גובהו 190 מטרים. בהדום המפל הגדול נובע מעיין קטן בעל ספיקה של כעשרה ליטר מים בשעה. מי המעיין ראויים לשתיה אך טעמם מריר. בצמוד למעיין צומחת הסלבדורה הפרסית,שנתנה לנחל את שמו.

להמשך קריאהנחל סלוודורה.

הפילם לא מת.

מצלמות פילם,SLR,כבר לא מיוצרות כבר כעשור וחצי. פילם עדיין מיוצר ב 2021 ומאחר ויוצר,בזמנו,בכמויות עצומות יש היצע גדול של פילם שיוצרו בעבר וניתנים לשימוש גם ב 2021. מה יש בפילם שיש מי שחוזרים אליו? לא נכנס למבנה הכימי של הפילם אבל נזכיר שמדובר בסליל פלסטיק המכוסה באמולסיה כימית הרגישה לאור,שעם חשיפתה נצרב בה האור ובתהליך כימי ניתן להפיק ממנו,תמונה. בגלל שהיו,ועדין יש,יצרנים שונים של פילם יש שימוש בנוסחאות שונות ומגוונות של אמולסיות רגישות לאור וכמו כל תהליך כימי לאמולסיות האלה יש אופי יחודי להן והן שונות מאוד זו מזו. חברת פוג’י היתה,ועדיין,שחקן חשוב ומרכזי ביצור פילם,וכאשר עברה לעולם הדיגיטלי במצלמות חסרות המראה שלה,היא לקחה את המידע,העצום,שהצטבר אצלה בקשר לשונות באמולסיות הפילם ושתלה במצלמות שלה גירסה דיגטלית,כך שאפשר לצלם תמונה במצלמה חסרת מראה חדישה של פוג’י וליצר,במצלמה עצמה,תמונה באופי של אחד,או יותר,מאמולסיות הפילם של החברה. סביב התכונה הזו הצטבר קהל די גדול שחיפש גרסאות ספרתיות לאומלסיות הפילם של יצרנים אחרים בכלל ושל קודאק בפרט – קודאק היא הממציאה של הפילם כפי שהיה מוכר לנו עד לפני כעשור וחצי. מאחר ומדובר בהפיכה של הנוסחה הכימית ורגישות לספקטרום האור של אמולסיית הפילם למידע דיגיטלי,התפתח תחום תוכנה שייצר גירסאות ספרתיות של אמולסיות הפילם של יצרני הפילם הגדולים מהעבר (פוג’י,קודאק, הילפורד אם למנות כמה) ומאפשרות לצלם תמונה בכל מצלמת DSLR או חסרת מראה ובתהליך פיתוח בעזרת מחשב של התמונה הספרתית להחיל עליה את המאפינים של סרט הפילם של יצרן זה,או אחר. אפשר לומר שמכונות הפיתוח של הפילם הצבעוני מהעבר הוכנסו למחשב האישי ועכשיו,בעזרת מחשב,ניתן לפתח תמונה ספרתית שנלקחה עם מצלמה ספרתית של המאה ה 21 לתמונה שתראה כמו תמונה שנלקחה במצלמת SLR עם פילם,זה או אחר,של יצרן זה או אחר. כאמור סרטי פילם מיוצרים גם ב 2021 ומצלמות ה SLR יוצרו בכמויות כה גדולות עד שיש מהן,והרבה,בשוק היד השנייה. לצלם בפילם מאתגר מאוד ומחדד מאוד את מיומנויות הצילום,אבל לפתח את התמונות,וגם סרטי הפילם עצמם,הם עסק יקר מאוד שמול העלות האפסית של צילום סיפרתי הופך את צלמי הפילם לנישה בעולם הצילום. ועדיין: יש קסם מיוחד באופן שבו אמולסיות של פילם אספו את האור ולאחר פיתוח הציגו אותו ומאחר,וכאמור,אפשר היום להכניס את מעבדת פיתוח הפילם למחשב האישי השילוב בין העולמות הפך למאתגר וקסום מתמיד. לכאורה,ב 2021 אפשר לצלם תמונה במצלמה הספרתית,להכניס למעבדת הפתוח הדיגיטלית במחשב ובלחיצת עכבר תמונה ספרתית מ 2021 תהפוך לתמונה שנראית כאילו צולמה עם פילם כמו פרובייה פרו של פוג’י מהמאה הקודמת,לא כן? אז לא. הפילם,בשונה מהתמונה הדיגיטלית,רגיש מאוד לאיזון הלובן ובכלל לאיזון ולטווח הדינאמי של הצבע שבתמונה. אם מצלמה ספרתית מהמאה ה 21 תוכל להתגבר על בעיות באיזון הלובן והחשיפה וגם תאפשר תיקון שלהם בהליך הפיתוח בעזרת מחשב,הפילם היה פחות סבלני ולכן אם ישנה כוונה לפתח במעבדה שבמחשב האישי תמונה ממצלמה דיגיטלית של 2021 ולהחיל עליה פרמטרים של פילם מהעבר צריך מראש לדעת למה היה סרט הפילם המקורי רגיש במיוחד,אילו צבעים היה מחסיר,ואילו היה מדגיש ובעיקר את טיב הרגישות שלו לתמונה שאיננה מאוזנת מבחינת הלבן והשחור והטווח הדינאמי שלה לוקה בחסר ורק אז אפשר יהיה לפתח את התמונה לפי הפרמטרים של אמולסיית הפילם המקורי. מי שעוקב אחרי בוודאי ראה שהפרמטרים לצילום בפרויקט Tel-Aviv Cityscape שם לב לכך שהמחשבה לפיתוח,בעזרת מחשב,של תמונות בשחור לבן בסיס לצילום בפרמטרים המאפינים כמה מסרטי הפילם מהעבר שהיתה לי ההזדמנות להכיר. לאחר שהתחדשתי במעבדת פיתוח ספרתית ובה אמולסיות ספרתיות של סרטי פילם שחלקם היו אצלי בשימוש וחלקם מוכרים לי – כמה מהתמונות מ Tel-Aviv Cityscape פותחו מחדש,מקבצי ה RAW המקוריים,בשחור לבן תוך שימוש באמולסיות ספרתיות של סרטי הילפורד שבמקור היו לצילום בשחור לבן בלבד.

להמשך קריאההפילם לא מת.

נוף גינוסר.

בכניסה לקיבוץ גינוסר נסלל שביל סובב נוף גינוסר. השביל נמצא בגדה הצפונית של נחל צלמון,מגיע לשפך הצלמון בכנרת,עובר במוזיאון הפתוח שבו פסלים מעשה ידי ערבים וישראלים מהאזור ומסתיים בשער הכניסה לקיבוץ מהלך כ 2800 מטרים. ב 1934 קבוצה של נערים בוגרי בית החינוך לילדי עובדים בתל אביב מגיעה למושבה מגדל כגרעין להקמת קיבוץ באזור הכנרת. לגרעין מתל אביב מצטרפת קבוצת הכשרה של הנוער העובד והלומד מהקיבוצים מעין חרוד,גבעת ברנר ותל יוסף. אל הגרעין הזה מצטרף המחזור הראשון שמסיים את בית הספר החקלאי כדורי וביניהם,יגאל אלון לימים שר בממשלת ישראל. הגרעין מקבל שטח בעמק גינוסר ומקים במקום את קיבוץ גינוסר,בו יגאל אלון קובע את מקום מושבו לשארית חייו. בתחילת דרכו מתפרנסים חברי קיבוץ גינוסר מעבודות חוץ וביניהן סלילת כביש הצפון וסלילת כביש 90 בין עין גדי לסדום. בשוך פרעות 1936 מבסס הקיבוץ את פרנסתו על חקלאות ודיג כאשר עד 1967 ענף הדיג הוא ענף הפרנסה הראשי שמטרתו היתה לשמר את הריבונות הישראלית על הכנרת. ב 1954 עם הפילוג בתנועה הקיבוצית קיבוץ גינוסר מקבל תוספת של כ 140 חברים חדשים שפרשו מקיבוץ עין גב יחד עם גרעין הכשרה מעין גב. ב 1964 מוקם בקיבוץ בית מלון בשם נוף גינוסר,בית המלון מנוהל על ידי רות אלון,רעיתו של יגאל אלון,לימים שופץ והורחב המלון והוא פעיל גם כיום. יגאל אלון,כאמור,קבע את מקום מושבו הרשמי בקיבוץ ואירח בו לא מעט משועי עולם שהגיעו לארץ. עיקר פעילותו במסגרת הקיבוץ היתה בקרב קירוב לבבות בין יהודים לערבים באזור בכלל ובארץ בפרט. המוזיאון הפתוח בקצה שביל סובב גינוסר הוא הנצחה לשיתוף הפעולה האומנותי בין יהודים לערבים שביחד הקימו את הפסלים שבמוזיאון הפתוח.

להמשך קריאהנוף גינוסר.

קסריה,ישן וחדש.

אם תזרקו אבן ברחוב,והיכן שתיפול תאספו את כל האנשים שבסביבתה ותשאלו אותם:איזו אסוציאציה מעוררת אצלם תמונה בשחור לבן? התשובה השכיחה תהיה: תמונת פילם מלפני הרבה שנים/ישנה. בתחילתו של עולם הצילום הצילום היה בשחור ולבן בלבד. ההגדרה,שחור לבן איננה מדויקת: גם כשלא היה פילם צבעוני,וגם היום כשאפשר להמיר תמונה שצולמה בצבע ובמצלמה דיגטלית מהמאה ה-21,הצבע בתמונה הוא לא באמת שחור לבן אלא:שחור,לבן,וכל גווני האפור שבינהם. כמה גוונים יש לאפור? ככלל אצבע נחשוב שגווני האפור מושגים על ידי ערוב,ביחס לא שווה,בין לבן ושחור. המציאות קצת שונה: אפור וגוניו הם ערוב,בצורה של שווה,לא שחור לבן וגם צהוב,אדום,כחול וירוק ואם נשתמש בתוכנת פיתוח תמונות שצולמו במצלמה דיגטלית נגלה שיש עוד כמה צבעים שמשתתפים ביצירת תמונה בשחור לבן וגווני האפור. בשישי שחל לפני כשבועיים ביקרנו בקסריה ובכמה מהתמונות,שנלקחו שם,מתערבב הישן,של קסריה,עם החדש,תחנת הכוח אורות רבין כמו גם המסגד הבוסני שבאתר. תמונות פילם שלא אוחסנו כנדרש,או הודפסו על נייר לא איכותי,עם השנים מתווסף להן גוון צהוב/כתום שבעיני מוסיף לחיותן – ולכן:התמונות מקסריה,פותחו עם נגיעה של צהוב/כתום בגרסתן הדו גונית וזאת על מנת לתת לתוכן הישן חדש קצת ניחוח של ישן.

להמשך קריאהקסריה,ישן וחדש.

גן לאומי אשקלון – שער העיר,מתקופת הברונזה תיכונה.

בתקופת הברונזה התיכונה,1550-2000 לפנה"ס,חודרים לארץ ישראל עמים שמקורם בצפון המזרח התיכון.באותה עת השושלת ה–12 וה–13 במצרים העתיקה מתחזקות ומעבירות את השפעתן צפונה,אל עבר תחומי ארץ ישראל. העמים האלה מביאים איתם,לארץ,צורת שלטון חדשה:במקום שלטון של מספר מלכים שמיצגים מספר שבטים בכל עיר,הולך ופוחת מספר השליטים בערי התקופה עד לשלטון יחיד,של מלך אחד ששולט על עיר מדינה,אחת. יחד עם כניסה של עממים מצפון מגיעה איתם שיטת ביצור חדשה. אם בתקופת הברונזה הקדומה מתאפיינת בחומות עבות מאוד העשויות מחול,בברוזנה התיכונה מבנה החול של החומה מקבל צפוי של לבנים שרופות או לבנים העשויות מחומר גלם שמצוי בסביבתן,כמו במקרה של אשקלון:לבנים עשויות מלבני כורכר. ב–1993 חושפת משלחת בראשות פרופ’ סטייגר מטעם אוניברסיטת הרווארד את שער העיר הצפוני. השער מתוארך לראשית תקופת הברונזה הבינמית,וליתר דיוק ל–1850 לפנה"ס והוא השער בעל מבנה קשת העתיק ביותר הידוע לעולם הארכיאולוגי,כיום. שליטי אשקלון של ראשית הברונזה הבינמית שמים לב להתעצמות השושלת ה-12 במצרים וחוששים מפלישה מצרית לאשקלון. מדוע חששו,ומדוע בנו חומה כו אימתנית ובטכנולוגיה כל כך חדשה לזמנם? אשקלון נמצאת על דרך הים. כל מי שרוצה להעביר סחורות,בתקופת הברונזה הבינמית,ממצרים בכלל ומדרום הארץ בפרט,אל עבר ערי המדינה בצפון ארץ ישראל,למשל לחצור,או לסוריה ומסופוטמיה,נדרש להשתמש בדרך הים או בדרך ההר שעל גב ההר. השימוש בדרך הים מחייב מעבר באשקלון ומשכך לעיר חשיבות מכרעת בשליטה על נתיבי המסחר בברונזה הבינמית ומשכך: סביר שכאשר המצרים יחליטו להצפין את שליטתם הם ינסו להשתלט על אשקלון – וכדי למנוע או להקשות את ההשטלטות הזו,שליטי העיר מבצרים אותה בביצור החדשני ביותר שהיה זמין להם בעת ההיא. האם ביצורי העיר אכן הרתיעו את המצרים? ובכן,התשובה היא כן. למרות הפצת ההשפעה המצרית לערי מדינה באזור ארץ ישראל אשקלון נשארת עיר מדינה אשקלון עצמאית,והצבא המצרי מצליח להשתלט עליה רק כארבע מאות שנה אחר כך,למשך כשלוש מאות שנה או אז:נכבשת אשקלון על ידי עם מגויי הים,הפלישתים.

להמשך קריאהגן לאומי אשקלון – שער העיר,מתקופת הברונזה תיכונה.

קסריה,הנמל והיפודרום ההרודיאני.

כהרגלו של הורדוס:הוא צייד את קסריה בכל המתקנים מאפיינים עיר רומית בת זמנו,ולדידי:גולת הכותרת של קסריה,למעט הנמל שלה,הוא הצ’רקוס שלו או אם תרצו ההיפודרום. הצ’רקוס של קסריה נמצא בחלקה הדרומי,בין התיאטרון לנמל. כשהורדוס סיים את בניית העיר בצ’רקוס היו מושבים רק בצידו המזרחי והמושבים פנו מערבה. בצ’רקוס נערכו תחרויות רכיבה על סוסים הרתומים לעגלות רתומות לשניים או ארבע סוסים,ובשל המבנה שלו נחשב לאחד הצ’רקוסים המאתגרים ביותר באמפריה. במרכז הטריבונה המערבית היה מושב המכובדים שאותו פקד הנציב הרומי והורדוס בעצמו. לקראת סוף תקופת הורדוס קרנו של הצ’רקוס ירד ותחרויות של מרכבות רתומות לסוסים הלך והתמעט בו,במקום זה השתמשו בו תושבי העיר כזירה להאבקות בין גלדיאטורים,כשאין לנו מידע האם היו שם,גם,מלחמות בין בני אדם לחיות פרא. במסגרת לימודי הארכיאולוגיה שימשתי כמנהל אזור חפירה. החפירה שעליה הייתי אחראי היתה בחלקו הדרומי של הצ’רקוס בין החלק הדרומי של שורת המושבים המזרחית לשורת המושבים המערבית,המאוחרת יותר. החפירה ב’צרקוס בוצעה מטעם רשות העתיקות,בראשות ד"ר בן פורת יוסף,ואני חפרתי באתר מטעם אוניברסיטת חיפה,החוג לארכאולוגיה.

להמשך קריאהקסריה,הנמל והיפודרום ההרודיאני.

צילומי נוף עירוני תל אביב – הצפון הישן חלק ב’.

תל אביב יפו כיחידה מוניציפאלית מחולקת לתישעה רבעים,החלוקה לרבעים קשורה בהתפתחותה ההיסטורית והעירונית של העיר העברית הראשונה. החלוקה לרבעים איננה נהירה לרוב הבאים בשעריה של העיר,אבל מי שמתעניין בהסטוריה שלה ובשונות הנופית של הנוף העירוני,בתל אביב,יודע להבחין בין הרבעים השונים. בחלק הראשון של פרויקט צילומי נוף עירוני תל אביב,שמתי יהבי על רובע:הצפון הישן. הצפון הישן – רובע 4 תל אביב יפו: רובע הצפון הישן משתרע בין הירקון בצפון לשדרות בן גוריון בדרום,ומרחוב איבן גבירול במזרח ועד לים במערב. הבנייה ברובע החלה בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת ומהווה יציאה ממרכזה של העיר מיום הקמתה ועד לתחילת הבנייה ברובע. באותה תקופה,וכחלק מהתרחבות העיר העברית הראשונה,נבנו שכונות מחוץ לרובע 4 ואשר קשורים,הסטורית וארכיטקטונית,עם הבנייה ברובע ברם:אדבוק בחלוקה האדמינסטרטיבית של עיריית תל אביב שבה החלק הדרומי של היציאה ממרכז העיר העברית הראשונה נקרא רובע מרכז תל אביב,עליו בפעם אחרת. בין 1927 ל 1929 הארכיטקט הסקוטי סר פטריק גדס בונה עבור עריית תל אביב תוכנית המתאר הראשונה של העיר. רובע 4 הוא חלק מתוכנית המתאר של גדס והוא מתאפיין ברחובות אורך במקבילים לחוף הים (דיזנגוף ואבן גבירול) ורשת של רחובות הניצבים להם שנשמכים ממערב,מחוף הים,למזרח. בתוך רשת הרחובות הזו שתל גדס מערך של גנים וריאות ירוקות. עקרונות תוכנית גדס נמשכו בתכניות המתאר הבאות של תל אביב ולמעשה משמשות עד היום. כאמור,רובע הצפון הישן נבנה החל בשנות השלושים של המאה הקודמת וביתר שאת בשנות הארבעים של המאה הקודמת ותוכנית המתאר של גדס נשמרת על כל מרכיביה בבניית הרובע. הבנייה בצפון הישן נפסקת עם קום המדינה ועוברת לצפון החדש עליו,בהזדמנות אחרת. בתוך הרובע הרביעי,הצפון הישן,נכללת העיר הלבנה,שלא ביקרתי בה הפעם,שהוכרזה שאתר מורשת עולמי בשל סיגנון הבאהוס המשמש את הבסיס האריטקטוני של מבני העיר הלבנה שברובע. והתמונות,הפעם בצבע,מהביקור בצפון הישן,ללא העיר הלבנה,הן כן לפניכם.

להמשך קריאהצילומי נוף עירוני תל אביב – הצפון הישן חלק ב’.

צילומי נוף עירוני תל אביב – הצפון הישן חלק א’.

סוגת הצילום העקרית,אך לא היחידה,שלי היא צילום נוף. אין זה אומר שלא אצלם סוגות אחרות,זה כן אומר:ציוד הצילום שלי מוכוון לסוגה הזו וראיית העולם שלי היא מהעין של צילום נוף. צילום נוף עירוני הוא סוגת צילום העומדת בפני עצמה עם הרבה גוונים וממשקים לסוגות אחרות כמו,למשל: צילום ארכיטקטורה וצילומי אדם ופרוטרטים. ככל שחולף הזמן,והניסיון,סיגלתי לעצמי אמות מידה שנכונות לכל סוגת צילום שאתנסה בה,בכלל,ולצילומי נוף,בפרט. אחד מאמות המידה הזו,ואני חייב לומר העדפה אישית,היא סלידה מנכוחות של בני אדם בצילומים שלי. תכונה נוספת,שמתווספת לשלל התוכונות האישיות,המולדות והנרכשות,היא להסתכל על הסביבה בעיינים של צלם,עיניים שחושבות על קומפוזיציה,על סיפור בתמונה והעברת מסר אישי ויחודי. מרחב הידע המשמש אותי נוגע בהרבה מאוד סוגות צילום כולל כאלה שמעולם לא התנסתי בהן. באחד מהימים,אני צופה בסרטון של צלם בריטי שאני עוקב אחריו,שלוקח איתו מצלמת Point ans Shoot של ישנה של ניקון טוען אותה ברול פילם צבעוני,ואחר כך ברול פילם שחור לבן,ויוצא להסתובבות צילום ברחובות לונדון. במהלך הסרטון מציין שהוא מבקש לחרוג מכללי הצילום המסורתיים כמו חוק השלישים ולצלם את הלא נודע שמספק צילום בפילם על מנת לאתגר את עצמו וכי כללים:הן נועדו כדי שנפר אותם בעיקר אם זה לצורך יצירת:אומנות בעלת אמירה אישית.

להמשך קריאהצילומי נוף עירוני תל אביב – הצפון הישן חלק א’.

גרפיטי – חוף סעידנא עלי,הרצליה.

בעברית לציור על גבי קיר יש מספר מונחים,חלקם:מונחים שהתקבלו על ידי האקדמיה ללשון ונחשבים לבטוי עברי תקין ולחלקם לא התקבע שם עברי יחודי. ציור על קיר,כמעשה אומנות או כחלק מעטיית…

להמשך קריאהגרפיטי – חוף סעידנא עלי,הרצליה.

תל מגידו – מים.

לא יהיה מופרז לומר שבלא מים חיי אדם לא מקיימים. מיקומה של מגידו,בחיבור היחידי בין דרך הים לדרך ההר,מביא לפיתחה פיות הצמאים למים מעבר לבני האדם הנמנים על אזרחי עיר המדינה. עד לחפירות משלחת ידין במגידו,היה ידוע מעט מאוד על הנושא של איסוף,אגירה והפצת מים בעיר מגידו. במהלך תקופת הברונזה המאוחרת הממצא הארכאולוגי מצביע על עצירת מים,בתוך העיר,תוך שימוש בתעלות ניקוז שנבנו ברובעיה של העיר ואשר הובילו את מי הנגר למאגרים בעיר,שם אוחסנו ומהם נשאבו לשימושים השונים. מעט מזרחית לעיר,במקום שנקרא היום תל לג’ון,נובע נחל וסביר להניח שתושבי מגידו בברונזה המאוחרת עשו שימוש במי המעיין,ברם:בשל ריחוקו,היחסי,מהעיר ספק אם מי המבוע נסחבו לעיר לשימוש ויותר סביר להניח שהתשמשו בהם להשקיית שדות והגידולים החקלאיים. מדע הארכאולוגיה בכלל ופרופ’ ידין בפרט מגיעים לחקר העיר מגידו בתקופת הברזל עם ידיעה ברורה על כך,שבחומות העיר צריך להיות פיר המוליך מתוך העיר למאגר מים. מגידו של תקופת הברזל בכלל ובימיו של שלמה אחאב ובשיאה הנוסף,בימי ירבעם השני מלך ישראל,נמצאת מגידו באזור רוחש פעילות גיאופוליטית,מה שהופך את ביצורי העיר ומוכנותה למצב של קונפליקט הכולל מצור למצב של איום ממשי ובר קיימא. חפירות העיר מצביעות על חיזוק חומות העיר ובניית חומות חדשות היכן שהעיר נפרשת בתקופה המדוברת,נשאר "רק": לאתר את מקור המים שיש אליו גישה מתוך חומות העיר,מבלי לצאת מהן,ולאפשר אספקת מים,לתושבי העיר,לצבא המגן עליה,ועל מי שיזדמן אליה בשל חשיבותה,כאמור. משכך,מפשילה משלחת ידין את ידיה ומתחילה לחפור במערב העיר בחיפוש אחר פיר שיוליך מתוך העיר למאגר המים. מתאמצת: ומצליחה.

להמשך קריאהתל מגידו – מים.

מגידו – בראי תקופת הברזל.

את הצויליזציה האנושית מקובל לחלק לשלוש תקופות שאת שמן הן לוקחות מחומר הגלם ליצור כלים בכלל וכלי זין בפרט:תקופת האבן,תקופת הברונזה ותקופת הברזל. תקופת הברזל מתחילה בארץ ישראל בסביבות 1050 לפנה"ס,אך גלוי הברזל וסודות עיבודו מתחיל מעט קודם לכן באנטוליה ובקוקז ומאוחר יותר,מתפשט ובמהרה,לאגן המזרחי של הים התיכון,מצריים והציויליזציות של מסופוטמיה. יחד עם הפיכת הברזל לחומר הגלם העקרי ליצור כלים חלה ירידה בעוצמה הפוליטית והמדינית של מצרים יחד עם התגבשות וחדירה של עמים לאגן המזרחי של הים התיכון,בכלל,ולארץ ישראל בפרט. העמים המפורסמים שחדרו למרחב ארץ ישראל,והדיחו ממנו את ההגמוניה המצרית,היו הפלישתים והישראלים. על הישראלים לא צריך להרבות במילים,אך לגבי הפלשתים,שהיו חלק מגויי הים,כדאי להזכיר שהפלישתים עם רק עם אחד שנטל חלק בנדידת העמים שנקראים גויי הים ועמים נוספים,כמו השרדנה,התישבו ברחבי ארץ ישראל –בימין השרדנה התישבו באזור הכרמל והיו עוד,שמוקרם איננו ידוע בודאות והתיאריות על מקורום ועל הסיבות להגירה די מרובות. אציין,בהכנעה,את השרדנה שעל פי מחקרו של פרופ’ אדם זרטל (ז"ל) ממורי,מצביע ברמת סבירות גבוהה מאוד על כך שמקורם של השרדנה הוא מסרדניה ולא,בגלל הדמיון בהגיית השם אלא בשל מבנים וסימני הגירה בסרדניה שמצביעים על קשר של שבט גויי הים – השרדנה – כמי שמקורם בסרדניה. עוד במרחב שלנו מתגבשים להם עמים,שחלקם עם קשרים עם ישראל,כמו העמונים,המואבים האדומים ועוד. במגידו,האחיזה המצרית בתחילת האלף הראשון לפנה"ס נחלשת והיא נכבשת על ידי ישראל. החפירה באתר,שרובה באה ממצאים של משלחות ידין למגידו,מצביעה על תחילת אחיזה של ישראל בעיר בתקופת שלמה המלך ואת עיקר פריחתה בתקופת הברזל,וגם שיא פריחתה בתקופה הזו,בימיו של אחאב,ממצאים שחוזרים על עצמם גם בחצור.

להמשך קריאהמגידו – בראי תקופת הברזל.

מגידו – תקופת הברונזה המאוחרת.

הברונזה,שהיא תערובת של נחושת ובדיל,מופיעה כחומר יצור הכלים העקרי בסביבות 3300 לפנה"ס ולקראת 1050 לפנה"ס מוחלפת מתכת אחרת:הברזל. על שם מתכת היצור העיקרת,הברוזה,נקראת כל התקופה שבין 3300 ל 1050 לפנה"ס תקופת הברונזה,והיא מחלקת לארבע תקופות משנה,חלוקה שקשורה בתהליכים גיאופוליטים שמתרחשים במרחב שבין מצרים ומסופוטמיה,אסיה הקטנה ובאזור האיגאי והן:הברונזה הקדומה,הברונזה הביינמית,הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת. בשל תהליכים גיאופוליטים,של עלייתן ונפילתן של תרבויות במרחב,ישנה חלוקת משנה בחלק מארבעת תקופות הברונזה,חלוקה שעם התפתחות המחקר הארכאולוגי השנתה במהלך השנים ועל כך,בהזדמנות אחרת. תקופת הברוזה המאוחרת,שבה עיקר ענינינו,מתחילה עם כיבוש מצרים על ידי ההיקסוס ב – 1550 לפנה"ס ומסתיימת ב – 1050 לפנה"ס עם ירידת השפעתה של מצרים במרחב של ארץ ישראל. הברונזה המאוחרת מתאפיינת בשלטון של מצרים על מרחב ארץ ישראל ומסתיימת עם פלישתם של גויי הים ושל שבטי ישראל,ואחרים, למרחב ואיתם מגיעה מתכת חדשה ליצור כלים: הברזל. בימי השלטון המצרי במרחבי ארץ ישראל ערי המדינה במרחב מגיעות לשיאן מבחינה של עושר כלכלי ועושר תרבותי שבא לידי ביטוי בפריחת ערי המדינה ובהן מגידו,והממצא הארכאולוגי,במגידו לענינינו,המצביע על עושר זה.

להמשך קריאהמגידו – תקופת הברונזה המאוחרת.

תל מגידו בראי המחקר הארכאולוגי.

מטרת הארכאולוגיה היא למצות את מירב המידע על העבר,באמצעות מחקר מדעי שיטתי ובמטרה להגיע לשחזור של מצב פני הדברים לידע ומידע אודות אורח החיים של תרבויות העבר. הראשון שניסה למצות מידע על העבר על סמך חפירה באתר היסטורי היה נבואיד מלך בבל (מלך בין 556 – 539 לפנה"ס). נבואיד חפר וגילה מקדש קדום בבבל ולאחר חפירה,וככל הנראה,שיחזור הוא הפך את המקדש הקדום למוזיאון. בימי הביניים גובר העניין בתרבות היוונית-רומית עניין שיצר,באירופה,את תקופת הרנסאנס. במאה ה – 15,העקבות העניין הגבר בתרבות יוון ורומי,יצר פלביו יונדו מדריך שיטתי לשרידים וטופוגרפיה של ממצאים מהתקופה היוונית רומית. קיריאקוס מנאקונה,בן המאה ה – 15 פרסם ספר ובו ממצאים ארכאולוגים שאסף במסעותיו ברחבי האימפריה הרומית ביזנטית ובמזרח התיכון והוא,קיריאקוס,נחשב למבשר מדע הארכאולוגיה. במאה ה – 19 מתחיל מחקר שיטתי מסודר ומתועד של אתרים ארכאולוגים שמתבצע על ידי ארכאולוגים שזה מיקצועם,ולא בידי חובבנים. בתחילת המחקר הארכאולוגי מתבסס המחקר האתרים ארכאולוגים על חתך סטראטיגרפי לרחבו או לאורכו של האתר,ובדיקת הממצאים משכבות השונות שנמצאו בחתך.לשיטת החתך היו ויש הרבה מגרעות ובהמשך המחקר הארכאולוגי הוחלפה השיטה בשיטת רבועי החפירה שלפיה,מחולק האתר לריבועים של 10/10 מטרים והחופרים מורידים שכבה שיכבה בכל ריבוע וריבוע,מתעדים את הממצאים ובכך מספרים את סיפורו של האתר על שלל שיכבותיו שנוצרו בימים שבהם היה פעיל.

להמשך קריאהתל מגידו בראי המחקר הארכאולוגי.

אירוס ארם נהריים.

חוקר האירוסים Dykes הוא זה שזיהה את אירוס ארם נהריים ונתן לו את שמו. בישראל כ- 18 סוגים של אירוס ואירוס ארם נהריים הוא האחרון לפרוח,פריחתו מתרחשת בחודש מאי. האירוס אופיני למדרונות הרים שגובהם בין 600 ל 1400 מטר מעל לפני הים. בשל מקומות פריחתו אירוס ארם נהריים פורח באופן טבעי במורדות החרמון בלבד ולגבי תפוצתו בארץ ישראל הוא מוגדר כמין שנמצא במצב של הכחדה מהטבע. בימי יוון ורומא כתשו את שורשו אל הצמח ועשו ממנו תרופות ותמרוקים. בשל כך פקעות של אירוס ארם נהריים גודלו בחצרות ובשדות יעודיים ולכן,מחוץ להביטת הטבעי שלו,האירוס עדיין שכיח ברחבי הארץ. מסיבות לא ברורות נהגו מוסלמים בארץ ישראל לשתול אירוס ארם נהריים בבתי הקברות שלהם ותפוצתו מחוץ להביטת הטבעי שלו,בארץ,שכיחה בקרב בתי קברות עתיקים של המוסלמים. בשונה מאירוסים אחרים,אירוס ההיכל למשל,אירוס ארם נהריים מוציא קנה אחד ארוך וגבוה ובקצהו מספר פרחים. גובהו של קנה האירוס עשוי להגיע לכדי 150 ס"מ. אירוס ארם נהרים הוא צמח מוגן,על פי חוק. במזרח כפר סבא,בשלהי שיכון יוספטל,היה בעבר בית קברות מוסלמי. בית הקברות הושחת ולמעט ידע על מיקומו אין לו זכר למעט דבוקה של אירוס ארם נהריים שעולה ופורח בימים אלה,ובצהרי שישי ביקרתי את דבוקת האירוס המרשים הזה – ולצלמו.

להמשך קריאהאירוס ארם נהריים.

גן לאומי – מגדל אפק.

כשבוחנים אתר ארכיאולוגי בכלל,ואת מיקומו הגיאוגרפי בפרט,צריך להסתכל עליו בעינים של זמנו ולא בעיניים של היום. נהר הירקון היווה מכשלה פיזית קשה להתגברות בפני כל מי שנע בדרך הים,Via Maris,דרך ראשית ורבת חשיבות למסחר ולמדינאות של ימי קדם. הסיבה לכך היא שפעת מימיו של הירקון,שפע מים שגרם להצפה של מישור החוף והפיכתו לבלתי עביר. המקום היחיד שבו דרך הים היתה יכולה להעביר שיירות צפונה היא באזור השפייה של עינות הירקון מעבר שידוע בשמו:מעבר אפק. מי ששלט במעבר אפק הפך לאדון הארץ. מגדל אפק הוא נקודה רמה ששולטת טופוגרפית על מעבר אפק,והוא נמצא מזרחית למבצר אנטיפטרוס הידוע גם כתל אפק אשר שלט על מעבר אפק לפחות מהאלף השני לפני הספירה,על פי תעוד מכתבי המארות.

להמשך קריאהגן לאומי – מגדל אפק.

חוף לידו.

עבודת הדוקטוראט של נורית ובר,דוקטוראנטית בפקולטה למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית,מצביעה על כך שמאז תחילת תקופת ההלוקן,תקופה שהחלה לפני כ- 11500 שנה ונמשכת גם היום,מפלס ים המלח היה מתחת לרום של מינוס 400 מטר מתחת לפני הים וכי המצב שבו החלק הדרומי של הימה יבש הוא מצבו השכיח של ים המלח,בתקופה הזו,למעט שתי תקופות של שיא ברום הים,בתקופה הרומית ביזנטית ובסוף שנות ה- 30 תחילץת ה – 40 של המאה הקודמת – תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל אז רום הימה היה סביב ל 380 מטר מתחת לפני הים. בהקשר זה יש לציין כי התיבשותו של החלק הצפוני של ים המלח במאה ה -20 מואץ בידי אדם ובעיקר בידי מפעלי ים המלח וזאת בנוסף להליך ההתיבשות הטבעי המוזכר. חוף לידו הוא החוף הצפון מערבי של ים המלח חוף שהיה ברום של מינוס 380 מטר מתחת לפני הים כמצבו דאז,בראשית המאה ה – 20. ב – 1929 מוקם בחוף מחנה עבודה שבו התגוררו פועלים של מפעלי ים המלח,שאז ועד 1948,פעלו בצפון ים המלח ולא במקומם הנוכחי. בהמשך,בסמוך למחנה העבודה,הוקימה חברת בת של מפעלי ים המלח מתחם מרחצאות ובית מלון ובהמשך גם מסעדה לחוף הים. לחברת הבת של מפעלי ים המלח,מקימת המתקנים האמורים,קראו קלי"ה שם שניתן היום לקיבוץ בצפון הימה ולחוף הים שלו שעדיין פעיל גם ב 2021. מאז נסוג היום,כאמור כחלק מהטבע ועם תרומה נכבדת של אותם מפעלים – מפעלי ים המלח,חופו הצפוני של ים המלח נמצא שלושה קלומטרים דרומית מחוף לידו.

להמשך קריאהחוף לידו.

קאסר אל יהוד.

קאסר אל יהוד,מבצר היהודים,נמצא כעשרה קילומטר מזרחית ליריחו על נהר הירדן. על פי התנ"ך במקום זה חצו בני ישראל את הירדן כשנכנסו לארץ כנען,כמו גם – המסורת הנוצרית מיחסת למקום כמקום שבו יוחנן המטביל הטביל לנצרות את ישו ומאמיניו. בשל החשיבות של המקום למסורת הנוצרית הוקמו סביב לאתר כנסיות רבות של זרמים רבים בנצרות והמקום זכה לכנוי "ארץ המנזרים". עד 1967 ארץ המנזרים היה חלק מהממלכה האשמית ובמהלך השנים האלה התגברה פעילות פח"ע כשמחבלים,מירדן,ניצלו את המנזרים באזור,ואת המורא שהטילו על יושביהם,על מנת לחדור לישראל ולבצע פיגועים. לאחר שנכבש האזור על ידי ישראל,במלחמת ששת הימים,ארץ המנזרים הונחה מאחורי גדר הבטחון באזור וכתוצאה מכך,ומשיתוף הפעולה של הנזירים עם המחבלים,המנזרים ננטשו. על מנת שלא לאפשר שימוש במנזרים הנטושים לביצוע פעולות טרור שטח ארץ המנזרים מוקש והגישה אליו הפכה לבלתי אפשרית.

להמשך קריאהקאסר אל יהוד.

גן לאומי קומראן.

במישור הצפון מערבי של ים המלח כשלמרגלותיו נחל קומראן שוכן תל קומראן.ראשית המחקר הארכיאולוגי באל קומראן קשורה בארוע שבו מצא רועה בדואי כדים ובהן מגילות גנוזות הכתובות בעברית עתיקה. סיפרון של מגילות קומראן,שנמצאו במערות שבנחל קומראן בסמוך לתל,שווה התיחסות בנפרד ברם: מהכתוב במגילות עולה שאת אותן מגילות כתבו בני כת יהודית ובהן,בין השאר,תיארו את אורחות חייהם. בתקופה החשמונאית מתפצלת היהדות לשלושה זרמים:הצדוקים,הפרושים והאיסיים. המידע על זרם הצדוקים איננו רב אך מקובל לחשוב שהם שללו את התורה שבעל-פה,את החיים שלאחר המוות והחזיקו בפרשנות משלהם לתורה. הצדוקים נמנו עם בני מעמד הכהונה והאריסטוקרטיה של היהדות בתקופת בית שני. הפרושים הם מניחי אבני היסוד ליהדות האורטודוכסית כפי שמוכרת לנו כיום כזרם המרכזי ביהדות של ישראל 2021 ומשכך עקרי אמונתם מוכרים לכולנו דאז וגם היום. לגבי האיסיים הדיעות חלוקות. המידע על כת האיסיים ועל אורח חייהם מגיע אלינו ממקורות יוונים בלבד ואם משווים את הידוע לנו על האיסיים אל מול מה שנכתב על אורחות חייהם של "עדת היחיד" כת היהודים שישבו במערות קומראן והשאירו את מגילות ים המלח,נמצא: שאין התאמה בין השתיים ולא בטוח שיש קשר בין "עדת היחיד" שחיו בקומראן וסביבתה לבין האיסיים. המחקר הארכאולוגי בתל קומראן מצביע על מספר שימושים בתל ועל רצף ישובי שמתחיל,ונגמר,בתקופת בית שני. הממצא מדבר על אתר ובו מרכז רוחני עם הרבה מאוד מקווי טהרה,ממצא שמשייך את האתר לעדת היחיד כמו גם מיצד חשמונאי שככל הנראה שימש להגנה על הדרך שלמרגלותיו וגם ממצאים מעידים על חנייה של צבא רומי באתר לקראת סוף התקופה.

להמשך קריאהגן לאומי קומראן.

ההרודיון – סיפור של דו קיום.

בשנת 37 לפנה"ס ממונה הורדוס למלך ישראל ושליטה מטעם רומא. כמו רובם של שליטי הפרובינקיות הרומיות דאז מתחיל הורדוס במפעלי בנייה מפוארים ועם אריטקטורה ואופי רומאים מובהקים. הורדוס,הלא יהודי,מקים את בית הקדש השני,לא לפני שעל קורת שער הכניסה למקדש קובע פסל של נשר,סמל שילטונה של רומי. מעבר לכישוריו כבנאי יזם ומקים את מיטב מבניה המונמנטלים של ישראל הורדוס מצליח לצלוח את מערכת היחסים המורכבת שבצידה האחד קיסרי רומי ומצידה השני היהודים תושבי הארץ בכלל והשלטון של כוהני הדת וראשי היהדות בישראל. הורדוס לא היה משליטה הנאורים והמתקדמים של הארץ הזו,הוא היה דיפלומט שרדן שרצח את כל מי שעמד בדרכו כמו למשל: את בנו בכורו אנטיפטריס ואת אימו מרים החשמונאית ועוד מבניו ומכל מי שהעז לערער על שילטונו.הורדוס נישא עשר פעמים לעשר נשין שונות ומאחר והיה נשוי למרים החשמונאית קובע התלמוד כי היה במעמד של עבד משוחרר ולא היה – יהודי. את הרודיון מתחיל הורדוס לבנות ב – 22 לפנה"ס ומסיים ב – 15 לפנה"ס. הורדוס מיעד את ההרודיון כעיר בירת מחוז שומרון ובהתאם לכך,בשרא העיר,בונה לעצמו ארמון ובו טרקילניום לאירוח בית מרחץ ומסביב לקומפלקס גני נוי תלויים. מבנהו הקוני,דמוי הר געש,של ההרודיון נובע משפך אדמה ששמו בנאי הורדוס מסביב לקומפלקס הארמון ככל הנראה בתקופה שבה מורה הורדוס לבנות רת קיברו בהרודיון. למרגלות ההרודיון בונה הורדוס עיר אומית טיפוסית שמרכזה היא בריכת שחיה שבטבורה פביליון ובצמוד לה בית מרחץ. בעיר הוא מיישב את בכירי השלטון של נפת שומרון הישראלית שבשליטתו.

להמשך קריאהההרודיון – סיפור של דו קיום.

כורזים.

כפר כורזים נמצא על רמת בזלת במזרח הגליל. הרמה הבזלתית,שנקראת רמת כורזים,מפרידה בין עמק הירדן,השבר הסורי אפרקאי,לארץ כינרות קרי אגן הכנרת וסביבתה. הרמה נוצרה בתקופת הפליסטוקן,לפני 2.58 מליון שנה,והיא תוצאה של התרוממות טקטונית של השבר הסורי אפרקאי. כשנוצרה רמת כורזים היא חסמה את הירדן בדרכו לכינרת. כתוצאה מחסימה זו נוצרה ימת החולה. לימים,חתר הירדן בהדום רמת כורזים,ועזרו לו כמה נחלי אכזב,כמו נחל כורזים,והחסימה לכיוון הכינרת נפתחה,הירדן שב להזין את הכינרת וגם את ימת החולה עד שיושבה במעשה נמהר של האדם. כורזים יושבה לראשונה במאה ה – 1 לפנה"ס ישוב שנמשך ברצף עד למאה ה – 8 לספירה. כורזים נזכרת בתלמוד ובברית החדשה כמה פעמים ואחד מהממצאים החשובים בה הוא בית הכנסת של כורזים,שהוקם בתחילת המאה ה – 1 לספירה והוא אחד מבתי הכנסת הראשונים במרחב ארץ ישראל. בשונה מבתי כנסת אחרים,בצפון הארץ,בית הכנסת בכורזים בנוי כולו מאבני בזלת והוא יחודי ומיוחד בכך. בית הכנסת היה מרכזה של העיר ועמד על תילו עד למאה ה- 7 לספירה.

להמשך קריאהכורזים.

תל חצור.

תל חצור הוא התל הגדול ביותר במרחב שלנו ואחד הגדולים של העולם העתיק. התל מיושב וברציפות בתקופת הברונזה המאוחרת ועד למאה ה- 2 לפנה"ס. בברונזה המאוחרת חצור היא עיר מדינה ענקית,במונחים של הזמן ההוא,והיא מבוצרת מכל עבריה והתגוררו בה כ- 20,000 בני אדם. חצור יושבת על צומת דרכים חשוב שמחבר בין דרך ההר לדרך הים לכל מי שרוצה להצפין לסוריה ומסופוטמיה וגם בכיוון ההפוך. חצור מקיימת יחסים דיפלומטים על התרבויות שבבמרחב שלנו קרי עם מצרים,מסופוטמיה ועם החיתים שבטורקיה של היום,כמו גם עם תרבויות הים של כרתים ויוון ויש הגורסים שזה סוד הישרדותה. שיאה של חצור הוא,כאמור,בתקופת הברונזה המאוחרת והשרידים בעיר מצביעים על עיר מדינה שכללה ארמונות מלוכה,מזבח ובתי תפילה שמפוזרים במרחב העיר. חומות העיר,עצומות בגודלן והן מקיפות את כל הישוב.

להמשך קריאהתל חצור.

תל ערד.

תל ערד נמצא ברום של 576 מטרים מעל לפני הים בבקעת ערד ומזרחית לבקעת באר שבע. מיקומו של האתר הוא על צומת דרך ההר שמובילה מדרום הארץ וצפונה דרך עמק הירדן,או שכיח יותר,על גב ההר – הרי השמרון. בשל כך תל ערד מהווה נקודה אסטרטגית בשליטה על דרך ההר באכה אזור בקעת ערד וככזה קרץ לרבים מאדוני הארץ. אתר תל ערד מחולק לשני חלקים: העיר התחתונה והמצודה. בין שני חלקי העיר אין רצף ישובי,ובסך הכל,כפי שנפרט מיד,תל ערד היה מיושב לפרקי זמן קצרים. בעיר התחתונה של ערד נמצאו 5 שכבות של ישוב. השכבה הראשונה היא מהתקופה הכלכוליתית (באלף הרביעי לפנה"ס) לא מדובר בישוב גדול מימדים ולקראת סוף התקופה הכלכוליתית הישוב נעזב מסיבות לא ידועות.

להמשך קריאהתל ערד.

אלה אטלנטית.

האלה האטלנטית בת למשפחת האלות הצומחות בארץ ישראל. עיקר תפוצתה בצפון הארץ ובספר המדבר. בעבר,מזג האוויר בהר הנגב היה גשום יותר וחלק מפאונה,דאז,כלל את האלה האטלנטית. עם הזמן הר הנגב התחמם והגשם בו התמעט. האלות האטלנטית שבהר הנגב,אני ראיתי אותן הערוץ עבדת ובבורות לוץ,הן שריד לימים הגשומים יותר בנגב ומעט העצים שנשארו פה נמצאים בסכנת הכחדה בעוד אלה שבצפון הארץ וספר המדבר נמצאות בסטאטוס של:”קרוב לסכנת הכחדה".

להמשך קריאהאלה אטלנטית.

אירוס הנגב.

אירוס הנגב תואר לראשונה ב- 1891 על ידי הבוטנאי ויליאם בארבי. אירוס הנגב הוא אנדמי למרכז ומערב הנגב ונמצא אותו,גם,בחצי האי סיני. מעבר לאזורים אלה לא נמצא את אירוס הנגב. אירוס הנגב הוא המין הדרומי ביותר של תת הקבוצה אירוס המדברי. ציבעו של אירוס הנגב הוא סגלגל והשערות בתוך הפרח,בשונה משאר אירוסי המדבר ואירוס ההיכל שהוא חלק מהם,שחורים. אירוס הנגב איננו צומח בשמורות הטבע המוכרזות שבנגב ועל כן הוא פגיע אך לא נמצא בסכנת הכחדה.

להמשך קריאהאירוס הנגב.

חי רמון.

חי רמון,שבמצפה רמון,משמש כמאגר בוטני לצומח של הר הנגב ומכתש רמון שנמצא בסכנת הכחדה. בנוסף,בחי רמון,ישנה מיצג של בעלי חיים קטנים המוצגים בהביטט הטבעי שלהם באזור מכתש רמון ואשר הגיעו לחי רמון או,בשל,הסכנה להכחדתם או,וגם,בשל חוסר יכולת שלהם לחיות בטבע מסיבות שונות. בשישי,מעט לפני הסגירה,הגענו לחי רמון. את פננו קיבלה מדריכה שתיארה את המקום ותוך כדי תיאור הצביעה על כלוב,פתוח יש לומר,וציינה שהמיצג מכיל חרדון צב מצוי שנמצא בשלביה האחרונים של תרדמת החורף שלו. בעוד אנחנו מתארגנים לצפייה במיצג בעלי החיים,והמדריכה מארגנת להאכלת בעלי החיים שבמיצג ולפתע יצאו מפיה מילות שימחה ובינהן:”הוא יצא,הוא יצא והתעורר!!!” הסתבר שממש באותו הרגע הגיח החרדון ממאורתו והתעורר,לראשונה העונה,משנת החורף שלו. החרדון,כפי שמיד תראו,התעורר,יצא לשזוף בשמש ועורו החל להשיל. בשעות החום שנותרו:ישיל עורו לאחר מכן יעשה את צרכיו ואז,יאכל את ארוחת "הבוקר" הראשונה שלו לאחר שנת החורף הארוכה.

להמשך קריאהחי רמון.

בורות לוץ.

בורות לוץ הוא מקבץ של כ – 17 בורות לאגירת מים מעשה ידי אדם. הבורות מפוזרים על פני שטח של כ – 2 קילומטר רבוע ושימשו לאגירת מי הנגר,בחורף,לשימוש במהלך השנה. כדי למנוע סתימה של בורות האגירה בבוץ,נבנו בורות שיקוע שאספו את הבוץ ואפשרו הזרמה של מים נקיים לבורות האגירה. מתוך 17 הבורות 8 עדיין פעילים עד היום. ראשית המחקר של הבורות הוא בביקור של נלסון גליק באתר בשנות ה- 50 של המאה ה-20. גליק תיאר את הבורות במסגרת סקר ולא הניח או קבע מי היו האנשים שחפרו את הבורות ומתי. בתחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת,ערך יוחנן אהרוני חפירות באתר ובעקבות הממצאים של עונות החפירה הראשונות נקבע שהבורות נחפרו במאה ה- 10 לפנה”ס,בימי שלמה המלך,ומאז היו בשימוש עד לגלות בבל במאה ה- 6 לפנה”ס. בעונות החפירה האחרונות באתר נמצאו,בסביבת הבורות,ממצאים מתקופות מוקדמות יותר מהתקופת הברונזה המאוחרת שבמאה ה- 16 לפנה"ס אך אין עדויות מאיזו תרבות באו חופרי הבורות. עד לשנות ה- 80 של המאה הקודמת לא היה כביש שהוביל לבורות לוץ והאתר היה שכוח אל ומעט מאוד אנשים בקרו בו. בשנות ה- 80,בעקבות הסכם השלום עם מצרים,נסלל כביש 171 שהוא כביש הרוחב היחיד בהר הנגב. הכביש מוביל מהר חריף,למרגלות כביש 10 שבגבול עם מצרים,ועד לכביש 40 צפונית למצפה רמון. אורכו של הכביש כ- 33 ק"מ. סלילת הכביש הנגישה את בורות לוץ לביקור של טיילים,הבורות:נמצאים ברום של כ- 800 מטר מעל לפני הים והם אחד המקומות הגשומים ביותר הנגב בכלל ובהר הנגב בפרט. בשל ריחוקם מכל ישוב ובהעדר מחנות צבא וישובים מסביבם,בורות לוץ הם שמורת אור,בלתי מוכרזת. זיהום האור באתר הבורות הוא מזערי,אם בכלל,וחובבי אסטרונומיה פוקדים את המקום לתצפיות וצילומי אסטרונומיה.

להמשך קריאהבורות לוץ.

חרותות סלע – הר מחיה מצפור ליפא גל.

מה הן חרותות סלע? הר הנגב בנוי מסלעי קירטון שכאשר באים במגע עם האוויר הם מתכסים שכבת פטינה אדמדמה. חרותת סלע איננה ציור קיר שבו כלי חד,או מברשת,מנציח את האומר של הצייר על הסלע אלא: חריתה על מסלע הקירטון המסירה,בעזרת כלי חציבה,את שיכבת הפטינה וחושפת את צבעו הלבן של הסלע כך שהחרותה בולטת בצבעה הלבן על רקע האדמדם של שכבת הפטינה שעל המסלע. ככל שהחרותה עתיקה יותר נראה שגם היא מתכסה בשכבה,דקה,של פטינה כך שניתן לתארך ולסדר את מוקדם למאוחר בחרותות הסלע על פי מידת הלובן של החרותה. בהר הנגב יש לא מעט אתרים ובהם חרותות סלע ברם:כדי לשמור ולשמר את חרותות הסלע רובם המכריע סגורים למבקרים. חרותות הסלע הן תופעת "גרפיטי" האופינית להר הנגב במאה ה – 2 לפנה"ס ואילך ואין לה אח ורע כולל לא בחצי האי סיני,שם יש – ציורי סלע כמוזכר קודם. בהר מחיה,הסמוך לעיר עבדת,ישנו שדה ובו עושר רב של חרותות סלע. הרשויות בישראל הכשירו את האתר הזה לביקור הציבור כאתר טבע שמור ומוכרז שהגישה אליו היא חופשית. את האתר כינו מצפה ליפא על שמו של ליפא גל מהנדס ואיש רב מעש בכל הקשור בשמרת הטבע בארץ. בשישי שעבר ביקרנו במקום והתמונות,כולל הכיתוב "אללה",הן כאן לפניכם.

להמשך קריאהחרותות סלע – הר מחיה מצפור ליפא גל.

שדות למרגלות תל גזר.

שישי אחר הצהריים,השמש:מתחילה לערוב. הכסופה צריכה לשחרר מעט מסוסיה אני,והקנון,זקוקים לקצת אוויר נקי וירוק בעניים. תל גזר,שבשפלה,הוא אחד מתליה החשובים של התרבות הארץ ישראל מהכנענים באכה רומא. בעוד חרטומה של הכסופה מופה אל עבר תל גזר על מנ לקבל עליו את שקיעתו של יום,אני צריך להמודד עם שתי עובדות: הישוב שדרכו אני עובר בדרך לתל הוא ישוב דתי ושעריו נסגרים עם כניסת השבת,והדרך,מהישוב,לצל לא עבירה עבור הכסופה.

להמשך קריאהשדות למרגלות תל גזר.

עבדת – העיר הנבטית.

עבדת נוסדה על ידי הנבטים במאה ה – 3 לפנה"ס כחלק מהערים,והמיצדים,לאורך דרך הבשמים שעברה מדרום חצי האי ערב לנמל עזה. העיר נקראת על שמו של מלך הנבטים עבדת – המלך היחידי,בתרבות הנבטית שלאחר מותו הפך לאל,ברם: בתרבות הנבטית שלטו שלושה מלכים ששמם היה עבדת ולא ברור למי מהם הוקדשה העיר,אם כי:המחקר הארכיאולוגי סבור שמדובר עבדת השני שמלך בין 60-62 לפנה"ס. במאה ה- 1 לספירה משתלטת רומי של מסחר הבשמים והתרבות הנבטית נטמעת אל תוך זו הרומית ונעלמת. בתחילה,הנבטים,הפכו ליושבי קבע בערים הנבטיות שבנגב,בהמשך נטמעו בערים אחרות והתרבות הנבטית,כמו גם קורפוס האלים שלה,פסקו מלהתקיים. מה בדיוק עלה בגורלם של צאצאי הנבטים שחיו במסגרת השלטון הרומי במרחב הנגב בכלל וארץ ישראל בפרט – לא ידוע.

להמשך קריאהעבדת – העיר הנבטית.

עין מעריף.

עין מעריף הוא המעין הראשון שנמצא בקצהו המזרחי של נחל צין במקום שבו הוא מתחיל לרדת לעבר עמק הירדן שבמזרח. עין מעריף,יחד עם עין עבדת ועין מור,יוצרים,בתוך אפיק נחל צין,את קניון עבדת. מעל למעין נמצא מצפור,שהוא חלק מהגן הלאומי עבדת. בין עין מעריף לעין עבדת נמצא יער צפצפות כמו גם שרידים של לאורות ששימשו נזירים,מתבודדים,בתקופה הביזנטית.

להמשך קריאהעין מעריף.

עין עבדת.

עין עובדת הוא מעיין שכבה קרי: מי הגשמים שיורדים בהר הנגב "נתקלים"בשכבה אטומה למים זורמים לאורכה ופורצים מבעד לנקב באדמה ונובעים. עין עבדת חותר קניון בסלע הקירטון ובו שכבות אבני צור שחורות בצבען. הקניון,שיצר מעיין עבדת,הוא חלק מנחל צין ונמצא בשבר שבין מהלכו של נחל צין ברמת הנגב ובמקום שבו הוא יורד מזרחה מרמת הנגב אל עבר השבר הסורי אפריקאי ולמרגלות רכס חתירה ובסופו,נשפך לים המלח. בקניון עבדת נובעים שלוש מעינות:עין מור,עין עובדת ועין מעריף.

להמשך קריאהעין עבדת.

הג'ובה הגדולה – יער אודם.

השבר הסורי אפריקאי הוא סידרה של שברים שמתחילה בדרום תורקיה ומסתיימת בדרום מזרח אסיה. השבר הוא תולדה של תנועת לוחות טקטונים כאשר הלוח האפריקאי נע במגמה צפונה והלוח הערבי נע במגמה דרומה. ישראל,שממערב לנהר הירדן,יושבת על הלוח הערבי וירדן,שממזרח לנהר,יושבת על הלוח האפריקאי. תנועת הלוחות האלה,בישראל,יצרה את עמק הירדן,ממורדות החרמון ועד למפרץ אילת. החרמון הוא תולדה של לחץ שמפעיל השבר האפריקאי בתנועתו צפונה והרי החרמון,אלה שבישראל ובלבנון,הם הרי קימוט שנוצרו כתוצאה מתנועת השברים כאמור. עד לפני כחמישה מליון שנה,בחלק הדרומי של הר החרמון,בצד המזרחי של נהר הירדן,בין הירמוך להדום החרמון,היה קער. לפני כחמישה מליון שנה במרכז הקער התפרצו כמה הרי געש,הרי הגעש הרדומים של הגולן הידועים בשם "קו התילים" של הגולן,ומלאו את הקער בלבה וכתוצאה מכך נוצרה רמת הגולן,שהיא חלק מהשדה הגעשי "א-שמה" שכולל את הגולן ואת הבשן שממזרחו,שנמצא בממלכת ירדן,זהו השדה הגעשי הגדול בעולם. לאורך קו התילים,מסיבה לא ממש ידועה,נוצרו בועות לבה שלאחר שהתקשו הגז שבתוכן פרץ החוצה והבועות הפכו לכיסי קרקע,או מכתשי קרקע המכונים בערבית ג’ובה והעברית אימצה את השם כיסי לבה. הג’ובה הגדולה היא אחת מאותן כיסי לבה שהגז ברח מהן ונוצר מכתש. ההסבר של כיסי הלבה הוא ההסבר השכיח והמקובל לתופעת הג’ובות ברמת הגולן,אך מה שמטיל בתאוריה הזו ספק קל היא העובדה שכל הג’ובות ברמה נמצאות בקו ישר ומקביל לקו התילים שהם,כאמור,הרי געש כבויים שכבו לפני כחמישה מליון שנה. לעובדה הזו – אין הסבר מדעי מניח את הדעת.

להמשך קריאההג'ובה הגדולה – יער אודם.

תל קצעה – יער אודם.

בצפון מזרח הגולן נמצא יער אודם. זהו יער טבעי שיד האדם תרמה לעיצובו אך לה להתהוותו. היער מתאפיין באלון תולע,עץ ממשפחת האלונים שצומח ברום של מעל לאלף מטר מעל פני הים. ואכן,גובהו של יער אודם הוא למעלה מאלף מטרים מעל לפני הים. כיום יער אודם תופס שטח של כ- 400 קמ"ר. בשישי בבוקר בירנו בחלקו של יער אודם שנמצא דרומית מזרחית לחרמון ליד העיירה הדרוזית ג’ובעתא ובו מסלול מעגלי בתוככי היער ובנוף עצי האלון,אלון התוע,והפאונה האופיינית לקרקע ברום של מעל לאלף מטר.

להמשך קריאהתל קצעה – יער אודם.

שמורת הטבע רכס בשנית.

רכס בשנית,ידוע יותר בשמו הערבי:רכס חזקה. הרכס נוצר כתוצאה מפעילות געשית שאירעה לפני כ- 100,000 שנה והיא תולדה של נביעת זרמי לבה אל פני השטח ויצירת רכס ההרים הזה,שהוא,כאמור,תופעה וולקנית המאוחרת להתפרצות התילים ב"קו התילים" שיצרו את הג’ובה הקטנה שבה בקרנו,קודם לכן. שטח הרכס,זה שאיננו תפוס על ידי צה"ל במוצבים ושטחי אש,הוכרז כשמורת טבע ובה מסלול מרום הרכס,ליד מוצב חזקה,ועד לישוב אלוני הבשן לאורכו של רכס הלבה. בשישי בבוקר ביקרנו בחלקו העליון של שמורת הטבע בשנית ונהננו מהפאונה שמאוד יחודית של הרכס שהיא שילוב של אדמת האפר הוולקני הפוריה ושל רום הרכס הסמוך לרום של עד כ-1,000 מטרים.

להמשך קריאהשמורת הטבע רכס בשנית.

מיצד עתרת.

כקילומטר דרומית לגשר בנות יעקוב,אחד ממעברי הירדן העתיקים לאורכו של הנהר,נמצא תל. ראשית התל היא בתקופת הברונזה שבו היה,חליפית,ישוב שנועד להגן על מעבר הירדן ישוב שפעל,לסירוגין,מתקופת הברונזה ועד לכיבוש הערבי של ישראל מידי הצלבנים. במאה ה-12 בתקופה שבה המוסלמים התדפקו על שערי הארץ פנו אבירים מהמסדר הטמפלרי למלך בלדווין הרביעי,מלך ירושלים הצלבנית,בבקשה לבנות מבצר על מעבר הירדן בבנות יעקוב,על מנת להדוף את האויב המוסלמי. בלדווין,לא רק שהסכים אלא שהגיע למקום ושהה בו כמה שבועות שבמהלכן החלו האבירים הטמפלרים בבנית החומה של המבצר. לאחר השלמת בניית החומה ותחילת העבודות על המבצר עצמו,הגיע חיל חלוץ של הצבא המוסלמי ובהתקפת מחץ כבש את התל שממילא היה בהליך בנייה שמאז ומעולם – לא הושלם.לאחר הכיבוש המוסלמי התל ננטש לעד.

להמשך קריאהמיצד עתרת.

פרויקט גייל רובין – מעגן מכאל.

מתוך הערכה לעבודתה של גייל רובין – ולזכרה:החלטתי לפתוח בפרויקט של צילום הארץ,נופיה,החי והצומח ובפתיח לפרויקט יצאתי ביום שישי האחרון לבריכות הדגים בקיבוץ מעגן מכאל. גשם ורוח עזה קיבלו את פני וכמה קורמרנים,פרפור עקוד וענפות קיבלו את פני וניצפו,כמוני,נרטבים בגשם ונאבקים במשבי הרוח.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – מעגן מכאל.

שמורת טבע נחל תבור.

נחל תבור,מתחיל את דרכו בהרי נצרת שם הוא מנקז אל ערוצו את מימיו. מהרי נצרת זורם הנחל מזרחה,עוקף את הר התבור,מדרום,ממשיך מצפון לקיבוץ גזית ומשם ממשיך מזרחה ונשפך לירדן בסמוך לכביש 90. בחלקו העליון,אזור שמורת הטבע נחל תבור,הנחל אכזב ומים זורמים בו במהלך החורף בלבד. בחלקו המזרחי הנחל איתן וזורם כל השנה. לאפיק נחל תבור משמעות גיאופוליטית גדולה. בעבר שימש אפיק הנחל שיירות מסחריות שנעו בדרך המזרח,מים המלך לאורך עמק הירדן צפונה,ואשר רצו להגיע למרכזים העירוניים של ארץ ישראל,קרי מגידו וחצור. השירות עלו באפיק הנחל מערבה על מנת לעשות כן. החשיבות הגיאופוליטית הזו נמשכת מהתקופה הנבטית ועד לתקופה הערבית,והמצודה בכוכב הירדן היא אחת הדוגמאות לחשיבותו של נחל תבור במעבר של מסחר מעמק הירדן מערבה אל תוככי ארץ ישראל. שמורת הטבע שבנחל תבור מוכרזת ממעט צפונה לקיבוץ גזית ועד לשפך הנחל לירדן. החלק המערבי יותר,אזור הר תבור ואגן הניקוז של הנחל בהרי נצרת אינם חלק מהשמורה המוכרזת.

להמשך קריאהשמורת טבע נחל תבור.

שפך נחל אלכסנדר – אור ראשון,שבת סגר שלישי.

נחל אלכסנדר הוא אחת מנחליה האיתנים של ישראל. אגן הניקוז שלו נמצא בהרי שכם ובסביבת העיר שכם,משם הנחל זורם מערבה,רובו ככולו בעמק חפר ונשפך לים התיכון בין המושבים בית ינאי ומכמורת,צפונית לנתניה. חלקו התחתון של הנחל מוכרז כשמורת טבע ואחד האקסמפלרים המיוחדים לנחל הוא אוכלוסיית הצב הרך,פריט המצוי בסכנת הכחדה. לגבי שמו של הנחל ישנן שתי גרסאות,הראשון: בראשית המאה ה – 1 לפנה"ס,כובש אלכסנדר ינאי את האזור שבו זורם הנחל ושמו של הנחל ניתן על שמו. השנייה: לא רחוק משפך הנחל לים,נמצאת אחוזתו של אסכנדר אבו זבורה שבסוף המאה ה- 19 היה יצואן גדול,ועשיר מאוד,של אבטיחים למצרים. האבטיחים,שגודלו בעיקר באזור שכם,נשפכו לנחל וצפו במורדו עד לאזור אחוזתו של אסכנדר,שם נאספו מהמים,הועמסו על ספינות קלות,שעשו דרכן לנמל אלכסנדריה במצרים,שם נמכרו לצריכה מקומית.

להמשך קריאהשפך נחל אלכסנדר – אור ראשון,שבת סגר שלישי.

קיקיון מצוי – בסגר שלישי.

קיקיון מצוי – בסגר שלישי. מידי שנה צומח ופורח לו שיח הקיקיון שבקצה החניון. בסגר הקורונה הראשון,אפריל ,ביקרתי וצילמתי את הקיקיון הזה במלוא תפרחתו וכשהוא ירוק גאה ומתריס אל סביבתו. עכשיו,זה כבר הסגר השלישי וסופו של ינואר ודומה שגם הקיקיון הנאמן שלי פורש לו השנה מסביבתו לאות הזדהות עם קורבנות הקורונה בסגר השלישי באכה ינואר .

להמשך קריאהקיקיון מצוי – בסגר שלישי.

נחל אוג.

נחל אוג הוא נחל אכזב הצפוני ביותר בים המלח. אזור הניקוז שלו הוא בהר הזיתים,הר הצופים ואבו דיס שבירושלים והוא נשפך לים המלח ליד קיבוץ אלמוג. תחילתו של נחל אוג ברום 800 מטר ובעת שפיכתו לים המלח הוא יורד בכ – 1200 מטרים מה שהופך אותו לנחל התלול ביותר בישראל מבחינת ההבדל בין רום מוליך המים לנקודת שפיכתו. המים זורמים בנחל אוג במתווה של שיטפונות ובטרם הוא נשפח לים המלח הקימה קק"ל מאגר מים שאוצר את מי השטפונות,מידי חורף,מים המשמשים את קיבוץ אלמוג. ערוץ נחל אוג מתחלק לשתי יחידות גאוגרפיות,נחל אוג עליון ונחל אוג תחתון. נחל אוג עליון זורם,מהרי ירושלים,לרוחבו של מדבר יהודה ואילו נחל אוג תחתון נופל ממדבר יהודה לעומקו של השפך הסורי אפרקאי בדרכו לים המלח. שמו הערבי של של הנחל הוא אל מאכלכ (ישל הגות אל-מקלאך) שפרושו:הנחל שממנו לא ניתן לשאוב מים. לאורך ערוצו העליון של נחל אוג התיישבו,במהלך התקופה הביזנטית,מספר נזירים ויצרו לאורכו לאורות להתבודדות ומנזר אביטימיוס נחשב לחלק מהלאורות של ואדי אוג עליון. ואדי אוג תחתון חורץ קניון בקיר המערבי של השבר הסורי אפריקאי והוא החלק המטיול יותר של הואדי. יש לשם לב לכך שמסלולו התחתון של הנחל הוא מסלול מעגלי מסומן,ואין לחרוג מסימון השבילים מאחר והחלק הלא מסומן נמצא בשטח אש של צה"ל.

להמשך קריאהנחל אוג.

מישור ימין,עין ירקעם והמכתש הגדול.

את מישור ימין חוצים שני מוליכי מים אכזבים שאליהם שמנו את פעמינו: גבי ימין ועין ירקעם. שניהם,כאמור,אכזבים ברוב ימי השנה למעט עין ירקעם ששופע קימעה כמעט כל השנה. שניהם נשפכים לנחל חתירה אותו הנחל שבמרכז המכתש הגדול והוא האחראי ליצירת תופעת הטבע היחודית הזו.

להמשך קריאהמישור ימין,עין ירקעם והמכתש הגדול.

תל דן.

מעין דן נובע ממאות נקודות שפיעה בראש תל שברום 190 מטר מעל פני הים בליבה של שמורת תל דן. עשרה מטרים מעל לעינות דן ישנה נקודת שפיעה נוספת שנקראת עין לשם וביחד עינות דן הם המעיין השופע הגדול במזרח התיכון. מעינות דן זורם נחל דן למרחק של עשרים קלומטרים ונשפך לנחל החרמון ולשניר וביחד הם יוצרים את הירדן. בימים כשגרתם עינות דן תורמים את עיקר מימיו של הירדן אולם מידי חורף,לאחר שיטפונות מגשמים בגליל, מאפיל הבניאס של שפיעת מימו של הדן והוא מהווה את מקור ההזנה הראשי של הירדן. נחל דן הוא נחל יוצא דופן מבחינה הדרוגרפית בנחלי ישראל ובכלל – הוא חסר אגן ניקוז. עד לתחילת שנות ה- 70 של המאה הקודמת היה לדן אגן ניקוז זעיר של כ – 24 קמ"ר ברם אגן הניקוז הזה הביא מי שטפונות עיליים,בימי החורף,שגרמו לזיהום של מי הנחל,שמימיו נשאבים לצרכי שתייה והשקייה של האזור. מדינת ישראל היטתה את אגן הניקוז של הדן לנחל החצבני ומאז הדן חסר אגן ניקוז בעליל. מגוון העינות השופעים בראש הנחל זורם,ברובו,לנחל דן אך גם לנחלים אחרים באזור כמו החצבאני למשל. הדן אינו כולל יובלים כלשהם ומנקודת השפיעה הוא זורם ישירות לנחל חרמון ושניר ללא ערוצי הזנה נוספים כלשהם. במהלך ההסטוריה האנושית הוטו מי הדן לצרכים שונים,השקייה ותחנות קמח למשל. כפי שאנחנו כבר יודעים שפע מים זורמים מזמן אל קרבו ציויליזציה אנושית. נחל דן איננו יוצא דופן בכך וליד מקורות הדן מתגבשת ציויליזציה אנושית שראשיתה בתחילת האלף ה – 5 לפנה"ס בתקופת האבן החדשה. תל דן מאוכלס עד לסוף המאה ה-4 לפנה"ס ובשלהי התקופה הכלכוליתית הוא נזנח – כמו עוד כמה ציויליזציות שהיו מבוססות מקורות שפיעה במרחב של המזרח התיכון ונזכיר פה את העיר ג’אווה שצפון מזרח המדבר הירדני,שהציוילזציה הככוליתית זונחת אותה באותה התקופה,ושמו של האתר שלי מגיע מדו"ח החפירה של תל ג’אווה.

להמשך קריאהתל דן.

פיטריות בשמורת הטבע דן.

הפטריות אינן צמח או בעל חי אלא ממלכת חי העומדת בפני עצמה. את המיון של עולם החי והצומח לממלכות ביצע לראשונה חוקר טבע שוודי בשם ליניאוס וזה היה במאה ה – 18 לספירה. בשנות ה – 60 כויל מיון הממלכות של ליניאוס וכלל חמש ממלכות שהידועה בהן היא ממלכת בעלי החיים שאנחנו,בני האדם,חלק ממנה. בשנות השמונים של המאה הקודמת שוב כויל מיון הממלכות ללא שינוי בחלוקה לחמש ממלכות אבל אי אלו יצורים עברו מאחת לשניה. כבר מחלוקת הממלכות בשנות השישים של המאה הקודמת,הפיטריות מוינו כממלכה עצמאית העומדת בפני עצמה הכוללת כמאה אלף פריטים שמתוכם כשישים חיים על ובתוך גופו של האדם.

להמשך קריאהפיטריות בשמורת הטבע דן.

פארק לאומי חולות ניצנים.

נהר הנילוס נושא עימו תסחיפי חול למלוא אורכו ממוצאו בנילוס הלבן והכחול ועד לדלתא שבה הוא נשפח לים התיכון. החול הנסחף הזה נשפך לים התיכון ועל פי משטר זרימת המים,והרוח,באגן המזרחי של הים התיכון נישא החול לחופיו המזרחיים של הים התיכון בכלל לחופיה של ארץ ישראל – בפרט. חוף הים של ארץ ישראל מאופיין בחול הלבן זהוב שמביא עימו הנילוס,מעט מזרחה מקו החוף היו,לאורך החוף בישראלי,דיונות של חול נודד שהוסע לים על ידי הנילוס וממשיך נדידתו בעזרת משטר הרוחות באגן המזרחי של הים התיכון. ראשית הדגרטציה בחולות הנודדים,באכה חופיה של ישראל,נעוץ בסכר אסואן שעם הקמתו התמעט סחף החול בחלקו הצפוני של נהר הנילוס. עם השנים נחצב החול,מהנילוס,לאורך חופיה של ישראל לצרכי בנייה וכשזה נפסק,בנייה מואצת האזור החוף גרמו לדיונות החול להעלם,למעט שריד אחד שנמצא בין אשדוד,בצפון,לאשקלון,בדרום – אלה חולות ניצנה.

להמשך קריאהפארק לאומי חולות ניצנים.

כביש 10 ורכבת החיג’אז בעזוז.

כביש עשר הוא הכביש הרביעי באורכו בישראל אחרי,בסדר עולה,כביש 6,כביש 40 וכביש 90. הכביש במלוא אורכו עובר לצד הגבול הבין לאומי בין ישראל למצרים. עם תחילת הנסיגה של ישראל מסיני,בראשית שנות השמונים,הוארך דרומה,מציר פלדלפי והכביש קיבל סימון של כביש ארצי מספר 10. הכביש נפתח לתנועה ב-1986 כאשר התנועה בכביש הוגבלה לשעות היום בלבד. לאחר נסיגת צה"ל מרצועת עזה ציר פילדפי נקטע והופסקה השתייכותו לכביש עשר. במהלך השנים קטע נוסף של כביש עשר,בין פתחת נצנה צפונה,נסגר לתנועה והוא בשימוש צה"ל בלבד. ב – 2011 אירע פיגוע טרור,משלוב,בכביש עשר ובכביש 12 בסמוך לגבול עם מצרים. בעקבות הפיגוע נסגר כביש עשר לתנועת אזרחים למלוא אורכו ובכל ימות השנה,למעט מספר חגים,שבהם הכביש נפתח לביקור של ישראלים בנופי הכביש ובשעות היום בלבד. הכביש נבנה בלווי צמוד של פקחי רשות שמורות הטבע על מנת להגיע למינימום של פגיעה בחי בצומח ובנוף שבתוואי הכביש.

להמשך קריאהכביש 10 ורכבת החיג’אז בעזוז.

עין סהרונים ופרסת הנקרות – מכתש רמון.

שבת בבוקר,אנחנו משאירים בירכתי הכסופה את מרכז הארץ הגשום ואת חרטומה לעבר מכתש רמון. מכתשי חתירה הם תופעת טבע ייחודית שבה ים קדום מיצר שכבת קרקע רכה,יחסית,מעל למסלע היסוד של קרום הכדור הכחול שלנו. מתחת למסלע הרך זורם לו נחל אכזב שבמשך מליוני שנים חותר תחת למשקע הימי עד שהוא קורס ונעלם והתכסית הקשיחה יותר של מסלע הכדור שלנו חשף והופך למכתש. בעולם שבעה מכתשי חתירה חמישה בהם בתחומי ארץ ישראל ושניים מהם:בסיני. אין עוד. מכתש רמון הוא הגדול והמרשים במכתשי החתירה שעל הכדור שלנו. מכתש רמון הוא שמורת טבע וגם שמורת טבע נקייה מאור שהוכרזה,ככזו,על ידי אונסק"ו.

להמשך קריאהעין סהרונים ופרסת הנקרות – מכתש רמון.

שיכון ותיקים – כפר סבא.

אחד ממאפיינה הייחודיים של התפתחות העיר כפר סבא הוא: הקמה של שיכונים בגבולות המרוחקים של השטח המוניציפלי של העיר. בתחילה היו השיכונים האלה,מנותקים מהרצף המוניציפלי של העיר ובמשך השנים גדלו השיכונים,והגרעין המרכזי של העיר,התחברו להם והפכו לרצף מוניציפלי אחד. גם המאה ה-21 ממשיכה העיר להתפתח על דרך זו ובראשית המילניום מוקם,בפאתיה הצפון מערבים של העיר,שיכון שמכונה "השכונה הירוקה",שבתחילתה הייתה מחובר לעיר בכביש אחד והיום בתיה המזרחיים כבר נושקים לרצף המוניציפלי של העיר.

להמשך קריאהשיכון ותיקים – כפר סבא.

נחל ציפורי – בראס עלי.

נחל ציפורי הוא נחל איתן שמתחיל את זרימתו בהרי נצרת ונשפח,במערב,לנחל הקישון. אורכו הכללי הוא 32 קילומטרים. באזור הכפר ראס עלי,דרומית לנצרת שבגלילהתחתון,זורם הנחל ובקרבתו תחנת קמח שנרכשה על ידי המנזר הכרמליתי במאה ה-18 ומאז היא סגורה,ולא פעילה,ועדיין רשומה כנכס של הכרמליתים. בהמשך זורם הנחל ולאורכו הכשירו שביל נגיש וכבוש שמלווה את זרימת נחל ציפורי בדרכו מהרי נצרת אל עבר הקישון.

להמשך קריאהנחל ציפורי – בראס עלי.

ציפורי.

ציפורי,קיבלה את שמה בשל מיקומה בראש תל המשקיף על הגליל התחתון ממעוף הציפור. תחילת הישוב בעיר מתוארך לתקופת אלכסנדר ינאי סביב 103 לפנה"ס והיא יושבה,ברציפות,עד למאה ה -13 לספירה או אז נעזבה וחלקים ממנה נחרבו ברעידת אדמה. שיאה התרבותי של ציפורי מגיע במאה ה – 3 לספירה ובתקופה זו,ואחריה בתקופה הביזנטית, מתמלאת ציפורי בפסיפסים מרהיבים ביופים ומרתקים בכמות הממצא בהקשר של פספסים,כמות שאין לה אח ורע בארכיאולוגיה של ארץ ישראל.

להמשך קריאהציפורי.

מאקרו – שבת 21 בנובמבר 2020.

בפרק נחל תנינים מקבלים אותנו שמיים מעוננים עם תאורה מהטובות שאפשר לבקש,כמו גם גשם מזרזף אך לא מטריד. בפרק הזה התקלנו בשלל סיתווניות,מרבדים של נרקיס סתווי,שבלולים וחלזונות מים. בחורש של גבעת עדה ציפנו למצוא פריחה של חלמונית מקומית אך נראה שאחרנו,בשבוע,את שבעת ימי פריחתה בשנה. מזג האוויר והתאורה עדיין האירו פנים ושזפנו עיננו בעצי האלון המקסימים שבגינה העירונית הזו. בביצת חדרה ציפו לנו מרבדים של נרקיס סתווי וגם עדר כבשים שלכיך בתיאבון גדול את העשב במקום.

להמשך קריאהמאקרו – שבת 21 בנובמבר 2020.

הוילה של שהין.

לאחר נטישת הוילה של משפחת שהין היא שימשה,חליפות,כמקום מושבם של חסרי בית. לבעליה של הוילה הפך מנהל מקרקעי ישראל,כממונה על נכסי נפקדים,שהשימוש של המבנה על ידי חסרי בית לא נשא חן בעיניו וכנגד המבנה הוצא צו הריסה. עירית רחובות,שהבינה את חשיבותו הארכיטקטונית וההסטורית,של המבנה מיהרה להכריז עליו כמבנה לשימור על סמך העובדה שהוילה נמצאת בשטח השיפוט של עירית רחובות. המבנה נמצא בהליך של הכרזה על מבנה הסטורי לשימור,אך מנהל מקרקעי ישראל מיהר לממש את "זכויותיו" באתר ומילא את המבנה בכ – 70 קוב בטון,על מנת להקשות את השימוש בו על ידי חסרי בית.

להמשך קריאההוילה של שהין.

תחנת הרכב הנטושה יציץ נען.

לא רחוק מהמבנים הנטושים במושב יציץ ניצבת תחנת הרכבת הישנה של יציץ נען. תחנת הרכבת הוקמה בימי המנדט הבריטי ושימשה כצומת רכבות בין ירושלים ובאר-שבע. בתחילה שימשה תחנת הרכבת הזו לרכבות משא שהעמיסו במקום פרי הדר והעבירו אותו לנמלי ישראל הנדטורית. בשנות ה-40 של המאה הקודמת,החל שימוש בתחנה כתחנת נוסעים לרכבת בין ירושלים,באר שבע ותל אביב. שיאה של התחנה היה בשנות ה – 60,של המאה הקודמת,כקו נוסעים בין באר-שבע ותל אביב עם עצירה בתחנה לטובת הנוסים לשני היעדים האלה.

להמשך קריאהתחנת הרכב הנטושה יציץ נען.

מבנים נטושים – יציץ.

מושב יציץ נמצא באזור כפר בתיה צפונית מזרחית לרחובות. המושב הוקם ב – 1950 ויושבו בו עולים מטריפולי. צילום של מבנים נטושים מאתגר מאוד,הן בצד הבטיחותי של העניין והן במראה במיוחד שמבנים נטושים מציעים לעין ולעדשת המצלמה. בפאתי מושב יציץ נמצאים מספר מבנים נטושים בקמפוס משלהם. אין לי מידע מדיוק על שימושם של המבנים ומדוע הם עומדים בשמימותם וגם לא לגבי עתידם,ברם:נראה שמדובר במוסד חינוכי כלשהו שננטש ונעזב לפגעי הטבע ולכמה אומני גרפיטי שלא ממש בפליאו ביצירתם. ביום שישי,האחרון,הכסופה,אני ותיק הצילום שלי שמנו פעמינו לכפר הנטוש ביציץ. מזג האוויר החורפי,ומטר גשם קל,קידמו את פנינו והעין,שלי ושל עדשת המצלמה,שזפו את האתר בהנאה מרובה. והתמונות,הן כאן לפניכם. מנחם.

להמשך קריאהמבנים נטושים – יציץ.

מבצר יחיעם.

במחצית השנייה של המאה ה-17 דאהר אל עומר,בדואי שהתחנך בקונסטנטינופול,מקבל לידיו קושן שליטה באזור החוף שבין צור לחיפה. דאהר קונה את מעמדו לאחר שנישא לבכירה ממוצא עות’מני תושבת דמשק,שאביה העשיר מוריש לה,עם מותו בטרם עת,את כל הונו. ההון של אבי אשתו מאפשר לדאהר,הבדואי כאמור,לתפוס קשרים במסדרונות השלטון בקונסטנטינופול ולקושן השליטה בחוף כאמור.

להמשך קריאהמבצר יחיעם.

שבי ציון.

ב – 1938 במסגרת חומה ומגדל עולה לקרקע שבי ציון,בנקודה שנמצאת כמה קלומטרים דרומית לנהרייה. את הישוב מאכלסים עולי העלייה החמישית רובם בני קהילת ברסינגן שבגרמניה. המושב מוקם כמושב שיתופי ומתקיים על חקלאות,גדולי שדה ומשק חי.

להמשך קריאהשבי ציון.

שמורת טבע עין אפק.

שמורת עין אפק נמצאת בעמק זבולון מזרחית לקרית ביאליק,והיא מקורו של נחל הנעמן. השמורה כולל מעינות וביצות ומשמשת בית גידול לחי ולצומח האופיניים לצפון הארץ. עין אפק נמצאת על ציר נדידת הציפורים המערבי של ארץ ישראל.

להמשך קריאהשמורת טבע עין אפק.

המכתש הקטן – מכתש חצירה.

כדי שייווצר מכתש,נדרשות לפעול,בזו אחר זו,כמה תופעות טבע הכוללות,ים עתיק שנסוג,קימוט ובעקבותיו היווצרות הרים,ואחר כך שוב,הצפה של ים ומשנסוג פעילות של זרימת נחלי מים בשכבות התחתונות של המשקע הסלעי וחתירתם,עד…

להמשך קריאההמכתש הקטן – מכתש חצירה.

חבצלת הנגב.

חבצלת הנגב היא צמח מדברי מבוסס בצל והיא דומה,מאוד,לאחותה הצפונית יותר,חבצלת החוף אך קטנה ממנה. הבצל של חבצלת הנגב טמון עמוק באדמה ובתחילת הפריחה עולה ממנו גבעול שמזדקר מעל לקרקע…

להמשך קריאהחבצלת הנגב.

ממשית.

במחצית הראשונה של התקופה הנבטית התיכונה,תחילת המאה ה-1 לפנה"ס,מקימים הנבטים את ממשית. העיר שימשה את שיירות הנבטים שהגיעו ממדבריות ערב בדרכן לנמל עזה. ממשית,נמצאת בציר הנבטי שבין פטרה לנמל עזה.…

להמשך קריאהממשית.

כפר-רופין נדידת עופות.

שבת בבוקר.עמק בית שאן,הטמפרטורה מתחילה לטפס מעלה ומעל לשדות כפר רופין מתפתחות תרמיקות של של אוויר חם מעלה מן הקרקע אל השמים. כמה מאות פריטים של חסידות שחורות,שקנאים ועיטי החורש מזהים את התרמיקות ומטפסים בהן מעלה על מנת לגלוש ממרומי השמיים לתרמיקה הבאה – כל זה בדרכן דרומה לאפריקה החמימה. כמה מאות פריטים של העופות והציפורים הללו נצפו על ידינו והמראה מרהיב ומפעים לב. כמה מהעופות ומעיטי החורש,נתפסו בעין המצלמה כשהן עושות דרכן מעלה בתרמיקה,זו או אחרת.

להמשך קריאהכפר-רופין נדידת עופות.

בית שאן

בית שאן היא העיר המיושבת ברציפות העתיקה ביותר במרחב ארץ ישראל. ראשית ההתיישבות בבית שאן הוא בתחילת האלף ה-7 לפנה"ס והיא מיושבת,מאז,ברציפות עד היום. הממצא הארכאולוגי מצביע על תחילת ההתיישבות…

להמשך קריאהבית שאן

כוכב הירדן.

בעת חלוקת ארץ ישראל בתקופת ההתנחלות הישראלית המקראית הוקם הישוב הראשון בכוכב הירדן, ככל הנראה בשטח שבט יששכר. בעת מסעות הכיבוש של האימפריה המצרית הוקם במקום אתר התיישבות,שלא החזיק הרבה…

להמשך קריאהכוכב הירדן.

מנחת ערד.

אי שם בשנות השמונים,של המאה הקודמת, חברת מוטורולה התכוונה לפתוח מפעל יצור באזור התעשיה של ערד. המפעל,שנועד לספק תעסוקה לתושבי ערד,נפתח בעידוד המדינה ולחברת מוטורולה היו דרישות,מדרישות שונות,אחת מהן:בסמוך למפעל…

להמשך קריאהמנחת ערד.

מצפור ויקר – ספטמבר 2020.

מצפור ויקר,נבנה על ידי קק"ל,על מנת לאפשר לשקנאים הנודדים לעצור במקום ולהשביע רעבונם בדגה שהוכנסה למאגר. הבוקר,ביקרתי במצפור מתוך ציפייה לראות שקנאים שבאו לשבוע. לאכזבתי סעדו את ליבם,במאגר,שלושה שקנאים בלבד…

להמשך קריאהמצפור ויקר – ספטמבר 2020.

רמות השבים.

כיום רמות השבים מתנהלת תחת ועד מקומי וכפופה מוניציפלית למועצה המקומית דרום השרון. בתוך הישוב מצובים שלטים,רבים,המציינים את תודות הישוב כולל מיצג בפורמט מוזאון פתוח ובו פרטים מתולדות הישוב – שווה צפייה. בשבת בבוקר ביקרנו ברחובות הראשיים של רמות השבים,את תחילת הביקור ציינו במבנה נטוש שבגבול הצפוני של הישוב עם כביש 531 והתמונות,שפה,הם מגרפיטי שבמבנה הנטוש.

להמשך קריאהרמות השבים.

פארק כפר סבא ראש השנה שתפ"א.

אחרי כעשרה ימים של בידוד בשל חשיפה לחולה קורונה,יצאתי היום,בצהרים,לפארק כפר סבא לחוות את רגעי חופש התנועה שמיד אחריהם יינטלו ממני באדיבות ממשלת ישראל. והתמונות מדברות,בעד עצמן. מנחם.

להמשך קריאהפארק כפר סבא ראש השנה שתפ"א.

פרק אקולוגי הוד השרון.

יצא לי כמה פעמים לבקר בפארק האקולוגי בהוד השרון. עוד בתחילה,טרם הוכרז,אחרי שהוכרז ועוד. לאט לאט החי בפארק,ובעיקר ציפרים ועופות,הולך ומתייצב ובבוקרה של שבת,עוד בטרם תכה השמש את חומה, סרתי לפארק על מנת לחדור לביתם של הציפרים והעופות שבפארק מיד אחרי שפקחו עין ראשונה של בוקר.

להמשך קריאהפרק אקולוגי הוד השרון.

שקיעה באפולוניה.

ביום האחרון של אוגוסט איפשרה רשות הטבע והגנים לשהות בגן הלאומי אפולוניה עד לשעות הלילה ולצפות את השקיעה על העיר – נצלנו את האפשרות הזו לבקר באפולוניה ולהינות משעתיו האחרונות של חודש אוגוסט 2020.

להמשך קריאהשקיעה באפולוניה.

מצדה.

גולת הכותרת במחקר של מצדה הגיעה עם החפירות הארכאולגיות המקיפות, שבמהלכן נחפר האתר כולו על ידי משלחת ישראלית בראשות יגאל ידין, במהלך שתי עונות חפירה מאוקטובר 1963 עד אפריל 1964 ומדצמבר 1964 עד מרץ 1965. בעקבות שחזור העתיקות שידין הוביל במצדה נקבע המושג "קו ידין" – זהו קו משורטט שחור, לעיתים קו מלט בולט, המבדיל בין הנדבכים שנמצאו באתר לבין הנדבכים שהתוספו במהלך השחזור.

להמשך קריאהמצדה.

גשר הצבים – נחל אלכסנדר.

החל מ – 1995 החל שיקום נחל אכסנדר,ויחד אתו שיקום אוכלוסיית הצבים הרכים בנחל. עם ניקוי מי הנחל,בסביבת הגשר,הוקם אזור קינון לצבות הרכות,שאת ביציהן אוספים,מבקיעים באינקובטור מלאכותי ומחזירים לנחל אלכסנדר,לירקון ולקישון. פעילת זו גרמה לשיקום אוכלוסיית הצב הרך בנחל אלכסנדר,בכלל,ובשאר הנחלים בכלל.

להמשך קריאהגשר הצבים – נחל אלכסנדר.

חוף בצת.

חוף בצת,חוף הים הצפוני ביותר של מדינת ישראל,מתאפיין בכך שרכס הכורכר המערבי נושק לקו הים,ואילו חול הים,המוכר לנו מחופיה האחרים של ישראל ושמקורו בנהר הנילוס,נעדר ממנו כליל. מסיבה זו ובשל מיקומו חוף בצת מכיל חי וצומח יחודי לחוף והוא מוכרז כשמורת טבע. החוף נושק לשמורת הטבע הימית של ראש הנקרה,שמורת הטבע הימית הגדולה בישראל.

להמשך קריאהחוף בצת.

גלריה מינוס 430.

"מי הרג את ים המלח" זועק הגרפיטי על קירו של מבנה נטוש בחוף קלי"ה,מבנה שעד לפני כמה עשורים היה מטרים ספורים ממימיו של ים המלח והיום,נמצא כמה מאות מטרים ממנו – ומי באמת,הרג את ים המלח?

להמשך קריאהגלריה מינוס 430.

עין גדי,נחל דוד.

עין גדי. דומה שאין צורך להכביר מילים על שמורת הטבע עין גדי,ברם:בלב השמורה זורם נחל דוד. נחל דוד נובע,בעין השולמית,במעיין שנגרם כתוצאה מהשבר הסורי אפריקאי. משם זורם הנחל מזרחה ובדרך…

להמשך קריאהעין גדי,נחל דוד.

נחל ערוגות.

נחל ערוגות. נחל ערוגות הוא אחד הנחלים הארוכים בארץ ישראל. תחילתו באזור אפרת שבהרי השומרון וסופו בים המלח מעט דרומית לנחל דוד הידוע,גם,בשמו שמורת הטבע עין גדי. אורכו של הנחל…

להמשך קריאהנחל ערוגות.

סידני עלי

ב-699 נולד עלי אבו טאלב לאבו טאלב דודו של הנביא מוחמד. אבו טאלב היה מהראשונים לקבל על עצמו את האיסלם,והמסורת האיסלמית טוענת שגם עלי,עצמו,קיבל עליו את האיסלם בעודו בן שבע.…

להמשך קריאהסידני עלי

הליוס והקיקיון המצוי.

ב-20 בצדמבר 1922 מנצח הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה,שהחלה עם המהפכה הבולשביקית שלוש שנים קודם לכן וברית המועצות החלה להתקיים. לאחר מלחמת העולם השנייה מחולקת ההגמוניה באירופה ומזרח אירופה הופכת…

להמשך קריאההליוס והקיקיון המצוי.

שבע טחנות.

בשוליה הצפון מערביים של רמת גן המודרנית שכן הכפר הערבי ג’ריסה,למרגלות תל גריסה המכונה היום,בטעות,תל נפוליון. בשלהי התקופה העות'מאנית משמש נהר הירקון למספר תחנות קמח. חלקן ממוקמות מזרחית לכפר הבפסטיסטים…

להמשך קריאהשבע טחנות.

ערן העכביש.

הוא בא אלי הביתה. תפס,מבלי לעורר כל רעש,את מקומו. בתחילה: נעץ בי את עיניו ואחר כך הסתובב בזירת המיקום,הפנה את צידו האחד,ואחר כך את האחר ולבסוף חשף בפני את אחוריו.…

להמשך קריאהערן העכביש.

הפנטגון של כפר סבא.

ב-1931 מחליטים חקלאי כפר-סבא,אז ישוב כפרי,להקים אגודה חקלאית שיתופית שתטפל בשאיבת מים והולכתם לשדות החקלאים ולבתיהם. חברי האגודה היו כל מי שהיה תושב כפר-סבא. לאגודה קראו,בקיצור,מפעל המים או מפעל המים…

להמשך קריאההפנטגון של כפר סבא.

עכו 29 במאי 2020.

לפני כחמישה וחצי מליון שנים,החל הים,המוכר לנו כים התיכון,לסגת מערבה. נסיגת הים חשפה את משקע בעלי החיים שעיטר את קרקעיתו וביחד עם פעילות געשית,באזור כרם המהר"ל של היום,החלה התרוממות של…

להמשך קריאהעכו 29 במאי 2020.

חורשת הארבעים.

ביום שישי אחד,פעם בשנה,מתכנסים ארבעים מנביאיהם של כל הדתות בחורש אלונים שממזרח לאוניברסיטת חיפה. בחורש,וצילם של כארבעים עצי אלון שיחודם בגזעיהם המיוחדים בצורתם והשונים זה מזה,הם מחליטים,מה יהיה,ומה לא,במשך השנה…

להמשך קריאהחורשת הארבעים.

גבעת אולגה – מאי 2020.

אולגה בלקינד נולדה ב-1852 בעיירה קטנה בבלארוס. את השכלתה רכשה ב"חדר" שניהל אביה בכפר הולדתה. בגיל הטיפש עשרה עקרה מכפר הולדתה ועברה לעיר פטרסבורג,שם למדה:מיילדות. בתקופת שהייתה בפטרסבורג הכירה מהנדס…

להמשך קריאהגבעת אולגה – מאי 2020.

שביל שוסטר – מאחורי הקלעים.

כמה ממוקירי העירו לגבי סט התמונות האחרון שפורסם מהטיול בשביל שוסטר,שהתמונות,חלקן או כולן,נעימות לעין ונאות אבל,חדי העין,שמו לב שהתמונות כולן,כל הארבע,סובלות מבעיית פוקוס ניכרת. במקור,היציא לשביל שוסטר הייתה למטרת שיחרור…

להמשך קריאהשביל שוסטר – מאחורי הקלעים.

שביל שוסטר.

בדרום מערב הרי ירושלים זורם נחל קטלב ונחל שורק,הידוע גם בזכות מסילת הברזל הישנה לירושלים. סמוך למושב בר-גיורה נמצא שביל שוסטר שהוא שביל היקפי,שבמהלכו צופה אל שני הנחלים. מושב בר-גיורא…

להמשך קריאהשביל שוסטר.

קל כנוצה.

חלפה על חלוני ציפור והשילה מגופה נוצה אחת בודדת. התגלגלה הנוצה במרחבי החדר עד שנחתה על הספה השחורה והצהירה:”הנני כאן". אז,לקחתי את האתגר שהציבה הנוצה והנצחתי אותה,בתחילה כפי שנפלה מציפור…

להמשך קריאהקל כנוצה.

צילום מאקרו,נחל ציר,מזרח כפר סבא

כלל יסוד במשפט הפלילי הוא:”אין אדם שם עצמו רשע". אז הזדמן לי להגיע לנחל ציר,שבמזרח כפר-סבא,ואת השהות הקצרה באתר ניצלתי לתפוס את הצומח והחי בדלת אמותיו. אז מ"השלל" שנטמן בכרטיס…

להמשך קריאהצילום מאקרו,נחל ציר,מזרח כפר סבא

מצלמים בבית.

כידוע לכולם חל איסור לצאת מהבית מעבר למאת המטרים המותרים ובוודאי שלא,לצלם בטבע. בהשראת Thomas Heaton,צלם טבע מצפון אנגליה,אלתרתי בבית פינת צילום שכוללת:מצלמה,חצובה,עדשת מאקרו פלאש וחפצים שונים,ומשונים כמו למשל צידנית…

להמשך קריאהמצלמים בבית.

חלזונות.

גילוי נאות: התמונות האלה נלקחו "בחצר האחורית" בטווח מאת המטרים,המותר. תוך כדי חיפוש אחר קומפוזיציה באסופת החרציות,שמוטות עלי הכותרת,ראיתי ששורה של חלזונות ניצלו את הגשם של הלילה והקרירות של הבוקר…

להמשך קריאהחלזונות.

חרציות.

גילוי נאות: התמונות האלה נלקחו "בחצר האחורית" בטווח מאת המטרים,המותר. זה כמה ימים שמידי בוקר מקבל אוסף החרציות,שבחצר האחורית,ת פני כשעלי הכותרת שלהן שמוטות. עם התקדמות השמש בשמיים עלי הכותרת…

להמשך קריאהחרציות.

שמורת יקום – בחירות 2020 סבב III.

שמורת יקום מחולקת לשני חלקים,זה שממזרח לכביש 2 וזה שממערב לו. אנחנו ביקרנו בזה המזרחי ואליו אני מתייחס. השמורה ממוקמת על רכס הכורכר המזרחי שלאורך חופיה המערבים של מדינת ישראל.…

להמשך קריאהשמורת יקום – בחירות 2020 סבב III.

יער חורשים.

קיבוץ חורשים שייך לזרם של הקיבוץ הארצי והוא עלה לקרקע,כ-5 קילומטרים צפונית לראש העין ודרומית מזרחית לכפר סבא,שמו והוא עיוות של שם קדום הקשור במיקומו של הקיבוץ:חירבת קורייש. השם שניתן…

להמשך קריאהיער חורשים.

פארק כפר-סבא חול המועד סוכות.

לפארק כפר-סבא אין שום דבר מיוחד,אין בו מקווי מים כמו אחיו ברעננה,פתח-תקווה הוד השרון ולאחרונה התווסף אחד בבאר-שבע. אין בו שום יחודיות שתגרום לבוא בשעריו בכלל ולצלמו בפרט. כל זה…

להמשך קריאהפארק כפר-סבא חול המועד סוכות.

עיט החורש.

עוף דורס ממשפחת הניציים,עוף בינוני בגודלו 60 ס"מ אורכו ומוטת כנפיו כמטר וחצי.4 עיקר מזונו של עיט החורש הוא יונקים קטנים,עופות קטנים,זוחלים ופגרים. עיט החורש מקנן במרכז אירופה ובעיקר בחורשות…

להמשך קריאהעיט החורש.

עגור.

עוף ממשפחת העגורים שנוהג לחלוף מעל לישראל בחורף,בדרכו לאפריקה וגם נוהג להישאר לחורף בארץ בכלל ובעיקר באגמון החולה. באגמון החולה חורפים העגור האפור ועגור החן שני מינים שמקורם באירופה בעיקר…

להמשך קריאהעגור.

הדרוזים.

הדת הדרוזית התפצלה מהאיסלם השיעי במאה ה-11. האמונה הדרוזית החלה ככת שהתפצלה מהאיסלם אך עד מהרה החלו הדרוזים להיות נרדפים על ידי המצרים והם ברחו ממצרים והתפזרו במזרח התיכון –…

להמשך קריאההדרוזים.

פלמינגו.

הפלמינגו,או בשמו העברי שקיטן מצוי,הוא עוף גדול ושמו,העיברי,ניתן לו בעקבות שק קטן שנמצא בתחתית מקורו והמשמש לסינון המים מסרטנים ורודים שגם נותנים לעוף את גון גופו. המצרים הקדמונים יחסו לפלמינגו…

להמשך קריאהפלמינגו.

אגמון החולה.

עם יבוש אגם החולה הסתבר שחלק מהאדמות שהתגלו לאחר היבוש איננו ראוי לגידולים חקלאיים וחלק משטחי היבוש הפכו לשטח לא מנוצל. רוב האדמות האלה נמצאות במרכז עמק החולה וקק"ל לקחו…

להמשך קריאהאגמון החולה.

השקנאי.

השקנאים הם משפחה של עופות מים הניזונים מדגים והוא עוף המים הגדול בתבל. השקנאי בנוי לחיים במקווי מים מתוקים:נוצותיו מצופות שומן מה ששומר אותן יבשות,רגליו מכוסות כורי שחייה ובתחתית מקורו…

להמשך קריאההשקנאי.

סיתוונית.

הסיתוונית היא גיאופיט,מצח שבסיסו בצל,שכיחה בנוף הים תיכוני. שמה העברי של הסיתוונית ניתן לה כפרוש לשמה בכמה שפות אירופאיות ומאחר והיא מבשרת הסתיו גם בעברית היא נקראת על שמה של…

להמשך קריאהסיתוונית.

חבצלת החוף.

חבצלת החוף,שנקראת בטעות חבצלת השרון,היא צמח ממשפחת הנרקיסים. היא פורחת מתוך בצל בין יולי לאוקטובר כל שנה. לאחר הפריחה משאירה החבצלת פולי זרעים כשהזרעים מצופים בשהם. למה שהם? כי החבצלת…

להמשך קריאהחבצלת החוף.

שלדג לבן החזה.

השלדג הוא עוף ממשפחת השלדגיים,וכשמו הוא ניזון משליית דגים ממקווי מים,אך לא רק. השלדג שכיח בכל רחבי ארץ ישראל והוא איננו מצוי בתפוצה המאופיינת במקווי מים. השלדג,בארץ ישראל אך לא…

להמשך קריאהשלדג לבן החזה.

אדון חרדון.

החרדון הוא לטאה יחידה מסוגה – ונקראת חרדון מצוי. החרדון המצוי שכיח בארץ ישראל ויוון. גופו מגיע לאורך של כ-30 סנטימטרים וגון גופו משתנה בהתאם למספר גורמים כמו:גיל,הזדווגות,טמפרטורה בסביבת המחיה.…

להמשך קריאהאדון חרדון.

עין בוקק 2019.

בכל שנה במהלך חגי תשרי אנחנו מבקרים בעין בוקק שבאזור שפך זוהר שבים המלח. בכל שנה,בהתאם לזמן בשנה,חגי תשרי חלים בתקופה קצת אחרת מה שמזמן לנו לראות את אותו המקום…

להמשך קריאהעין בוקק 2019.

יום חמישי אחרון בתשע"ט – כיצד צולם?

חוץ מלהגיע למקום בתחבורה ציבורית ולהתמצא בו בלילה חשוך (והגעתי לאתר מצידו האחר לזה שהייתי בו עם הבאגי),זה אתגר גדול מאוד לצלם במקום כזה. הצילום צריך לתת מענה לבעיות האלה:…

להמשך קריאהיום חמישי אחרון בתשע"ט – כיצד צולם?

ביריה.

ביריה נמצאת כמה קילומטרים צפונית מערבית לעיר צפת. עם כיבוש צפת על ידי הצבא הרומי,בסביבות 66 לספירה,עברו תושביה היהודים של צפת לביריה הסמוכה. הפעם הבאה שישוב יהודי,בביריה,מופיע בתיעוד היסטורי הוא…

להמשך קריאהביריה.

חצבים בכפר-סבא הירוקה – ביקור חוזר.

בשישי האחרון,12 בספטמבר 2019,ביקרתי שוב בכיכר שבכפר-סבא הירוקה ובה החצבים. פריחת החצב נמצאת בשלביה הסופיים ונראה שבפעם הבאה שאבקר בכיכר,ואת החצבים,יהיה בקיץ הבא. ובנתיים כמה תמונות שקלטה עין המצלמה במקום.…

להמשך קריאהחצבים בכפר-סבא הירוקה – ביקור חוזר.

הבאגי ואני – טחנת אבו-רבאח.

בתחילת המאה ה-19 בנוסף לסכרים שנועדו לעצירת מים לצורך השקיית שדות סביב לירקון החלו לפעול בו שלוש טחנות קמח:מיר,המזרחית שביניהן,שהיום נמצאת בתחומי כפר הבפטיסטים,אבו-סבאח האמצעית, מביניהן שנמצאת כקילומטר במורד הירקון…

להמשך קריאההבאגי ואני – טחנת אבו-רבאח.

אדונינו עלי – סעידנא עלי,הרצליה.

בסוף המאה ה-19 מפת הישובים בגדה הצפונית של הירקון,בין שדרות רוקח לנוף ים של היום,מצביעה על ארבע כפרים ערבים,שאדמותיהם,היום,מכילות את רמת השרון,אוניברסיטת תל-אביב,הרצליה ונוף ים. בדרום האזור,סמוך לגדת הירקון הצפונית,שכן…

להמשך קריאהאדונינו עלי – סעידנא עלי,הרצליה.

אשדות הירקון – משחק של אור ומים.

נהר הירקון זורם,המגמה כללית,מערבה. שעת בין הערביים,שבה שמש שוקעת במערב מהווה הזדמנות לתאורה טיבעית בגב העדשה וביחד עם מימד המים – מזמנת הזדמנות למפגש מרתק בין קרני השמש הזהובות לקצפו…

להמשך קריאהאשדות הירקון – משחק של אור ומים.

אשדות הירקון וגם,קצת,נזק.

כדי למצוא את עצמי בגובה העיניים עם אשד הירקון נכנסתי למימיו הקרירים של הנהר שהתגלו,עד מהרה,כבוגדניים. תוך כדי איתור זוית צילום באשד עצמו הכפכף השמאלי ניתק מרגלי והחל להסחף המורד…

להמשך קריאהאשדות הירקון וגם,קצת,נזק.

הבאגי ואני,שפת הירקון בסמוך למועצה המקומית דרום השרון.

הירקון,מראש העין ועד לאזור שבע תחנות,הוא מוביל מים שהם מי שתיה. מקור מי השתייה הוא בחוק שמחייב את מקורות להזרים לירקון מים ממעינות ראש העין בכמות שתספיק לקיים את החי…

להמשך קריאההבאגי ואני,שפת הירקון בסמוך למועצה המקומית דרום השרון.

הבאגי,אני ובית המשאבות.

בתחילת המאה הקודמת אזור הירקון היה מוקף בפרדסים ובשדות חקלאיים עם גדולים אחרים. עוד לפני ההתישבות היהודית באזור,ערביי האזור בנו מבני אבן בסמוך לשפת הירקון,התקינו בהם משאבות מים,שהונעו בדיזל,ובאמצעותן שאבו…

להמשך קריאההבאגי,אני ובית המשאבות.

שכונת אבו סניינה – מזרח כפר סבא.

כפר אג’ליל היה קיים במקום שהיום נמצאים בו הסינמה-סיטי,מחנה גלילות ומרכז המוסד.צומת גלילות נקראת,למעשה,על שמו של הכפר הזה. המשפחה הגדולה והמרכזית באג’ליל הייתה משפחת אבו סניינה. אבי המשפחה,סברי אבו סניינה,רכש…

להמשך קריאהשכונת אבו סניינה – מזרח כפר סבא.

גברתי מירושלים.

הנצרות איננה דת מונוליטית,והיא נחלקת לזרמים רבים כגון:הפרוטסטנטים,הקתולים הכנסיה הרוסית ועוד ועוד. בתוך הזרמים השונים של הנצרות קמו להן אגודות שמוקמות לצורך מטרה,או מטרות,מסוימת ועם השנים,האגודות הללו,צברו הון אנושי ופיננסי…

להמשך קריאהגברתי מירושלים.

טרקטור זחלילים סמוראים וספסלים אקלקטים.

"ושכולם ידעו שזה לא סתם מכשיר הוא המצאה לאנושות, עליו כתבו גם שיר כי אי שם בקיבוץ יושב בבית דור של ילדים שמחכים לשמוע רק טרקטור" שיר הטרקטור,גלעד פרי. בשנות…

להמשך קריאהטרקטור זחלילים סמוראים וספסלים אקלקטים.

פרק כפר-סבא,תמונות אקלקטיות.

כשאני מתעתד להגיע למקום שצילום בו איננו בתחום נושאי העניין שלי,או שלא בטוח שאתקל במשהו ששווה הנצחה בצילום או שפשוט,אני,מעדיף מצלמת DSLR בהישג יד ולא סובל לצלם בפלאפון. הקנון D1000…

להמשך קריאהפרק כפר-סבא,תמונות אקלקטיות.

נווה ירק,הצומת לשום מקום.

כשנוסעים בכביש 40 מערבה,מכפר-סבא לכיוון צומת עדנים,חולפים על פני צומת נווה ירק. צומת נווה ירק מנתב את כביש 40 בכיוון,כללי,ממזרח מערבה,את כביש 5112 כביש הגישה למושב נווה ירק וכביש לשום…

להמשך קריאהנווה ירק,הצומת לשום מקום.

מערת התאומים.

מזרחית לבית שמש שוכנת שמורת נחל דולב. זו שמורת טבע מוכרזת אך איננה מסוגרת והגישה אליה חופשית. השמורה נמצאת באגן ההיקוות של נחל שורק ובתוכה זורמים מספר נחלים שמתנקזים לנחל…

להמשך קריאהמערת התאומים.

רמת הגולן חלק ה’ פרוקי רגליים.

יחד עם המים והצמחייה המוריקה מגיעים פרוקי הרגליים,שמוצאים את מזונם בינות לשלל הצמחים המלבלבים וגם,משחקים את תפקידם בטבע כלומר: העברת אבקנים על מנת להעמיד את דור ההמשך של הצמחים,מן הסתם…

להמשך קריאהרמת הגולן חלק ה’ פרוקי רגליים.

רמת הגולן חלק ד’ פריחה.

החורף האחרון,מבורך כשהיה,מילא את מישורי רמת הגולן במרבד של ירוק,צהוב כתום ואדום. בולט במיוחד הפרג שעליו באדום בוהק ממלאים את הפאונה של סוף החורף בגולן. הפרג,עבורי,הוא אחרון משפחת ה"אדומים" (הכלנית,הנורית,הצבעוני…

להמשך קריאהרמת הגולן חלק ד’ פריחה.

רמת הגולן חלק ב’ מפל עיט.

נחל עיט,נחל אכזב,מתחיל במרכז רמת הגולן וערוצו זורם מערבה,חוצה את כביש 808 (כביש המפלים) ונופל,במפל מים שחותר במסלע הבזלת,אל עבר נחל יהודיה,שבתורו נשפך לצפון הכינרת. כביש 808 נמצא במרכז רמת…

להמשך קריאהרמת הגולן חלק ב’ מפל עיט.

עכו.

מקור השם עכו אינו ידוע. בתנ"כ עכו נזכרת רק פעם אחת,בספר שופטים,וראשית התעוד ההסטורי שלה מגיע מתעודות מצריות שונות. עד לסוף התקופה הרומית העיר,עכו,נמצאת די רחוק מנמל עכו המוכר היום…

להמשך קריאהעכו.

גן לאומי חוף השרון – געש.

גן לאומי חוף השרון,הידוע יותר בשם חוף געש,משתרע לאורך מצוק הכורכר שלחוף הים בין ארסוף,בדרום,למכון וינגייט,בצפון. הגן הלאומי הזה סבל מנזק מעשה ידי אדם,בעיקר:נזקים שנגרמו,לחי ולצומח,על ידי כלי רכב,בעיקר רכבי…

להמשך קריאהגן לאומי חוף השרון – געש.

עתיר ידע

אזור התעשיה עתיר ידע,גובל עם שדותיו של (מושב) עין חמד.בצהרי היום,התעבו להם ענני קולמוס צבועים בלבן ואפור,מבלי שהראו סימנים של גשם ההולך ובא. לקחתי את ציוד הצילום שלי ויצאתי,ברגל,לשדות עין…

להמשך קריאהעתיר ידע

עין בוקק 2018

כל שנה,בשבת הראשונה שאחרי החגים/שמחת תורה,אנחנו פוקדים את עין בוקק. השנה,השקמנו קום ופקדנו את הואדי בשעת בוקר מוקדמת. עם כניסתינו לערוץ התמלאנו פליאה:הערוץ יבש. במעלה הערוץ החלו המים להופיע,ולזרום אבל…

להמשך קריאהעין בוקק 2018

ערפלים כביש 531

מחלף אלישמע,על כביש 531,טומן בחובו כמה פינות חמד ירוקות. זה כבר זמן מה שאני עובר במחלף הזה בשעות הבוקר ומתענג על ערפילי הבוקר הנושקים לירוק המקסים של שדות אלישמע המקיפים…

להמשך קריאהערפלים כביש 531

ביצת חדרה

בין אפריל 1881 למאי 1882 אירעו פרעות דמים ביהודי דרום רוסיה– פרעות הידועות בשם "סופות הנגב". בעקבות הפרעות האלה,קבוצה של יהודים הגיעו לארץ ישראל במגמה לרכוש קרקעות ואליהן להביא יהודים…

להמשך קריאהביצת חדרה