בעברית לציור על גבי קיר יש מספר מונחים,חלקם:מונחים שהתקבלו על ידי האקדמיה ללשון ונחשבים לבטוי עברי תקין ולחלקם לא התקבע שם עברי יחודי.
ציור על קיר,כמעשה אומנות או כחלק מעטיית הקיר בתוכן אומנותי המבטא קורפוס אומנותי של תקופה מסויימת יקרא ציור קיר. בלע"ז ציורי הקיר נקראים פרסקאות שם המתאר מוצר כמו גם טכנולוגיה ליצורו ופרסקאות – ציורי הקיר היו אופיניים לבתי מידות בתקופה הרומית,למשל.
עוד בטרם עטו קירות תמונות צבעוניות שבטאו פרטים מתרבות מסויימת וגם את עושרו של בעל הבית,האדם חרט,באמצעים שונים של בטוי החל מבטוי צורני של נשוא החריטה ועד לכתב יד,על מה שנכרה בדרכו. מאחר ואנחנו חיים במרחב שבו הנוודות היתה צורת חיים שכיחה נמצא ציורי קיר שנחרטו על סלע. לצורת בטוי זו העברית נתנה שם יעודו:חרותות סלע.
ציור על קיר כאמצעי בטוי לרחשים בחברה האנושית הם לא המצאה חדשה בכלל ולא של התקופה הנוכחית בפרט. כחלק מההתרסה שציורי הקיר רוצים להביע לא פעם הם נעשים על קירות פרטיים לא רשות הבעלים. החוק הישראלי קובע שציור גרפיטי על קיר,ללא רשות הבעלים,זו עבירה מסוג עוון שבצידה שנת מאסר.
התפשטות תופעת הציור על קירות כדרך לבטוי רחשים בחברה בכלל וכאמעי להבעת מחאה בפרט הביאו לא מעט רשויות בישראל לאפשר ציור על קירות באופן שיהפוך ממעשה שבמחתרת ואסור למעשה של אומנות מותר.
בשל מחלוקת בועד המנהל של האקדמיה ללשון עברית למילה גרפיטי אין מינוח עברי והמינוח הלועזי "גרפיטי" התקבע.
בגבעה מערבית לחוף סעידנא עלי,שבהרצליה,שוכן מבנה שמהותו איננה ברורה לי אך נראה כמבנה ששימש,מתישהו,כאחסניה לתנועת נוער או משהו דומה. המבנה נטוש וגרפיטי אומנותי,ככל הנראה ברשות,מעטר אותו כשגולת הכותרת הוא גרפיטי מ 2020 המתייחס למגיפת הקורונה.
מנחם.