משחק בהטיית מישור הפוקוס – נמל יפו וחוף דור הבונים.

אור הוא תופעה אלקטרומגנטית הנעה בגלים ומורכב מחלקיקים (פוטונים). האור הוא החלק היחידי בספקטרום האלקטרומגנטי שהאדם מסוגל לראות. האור מורכב מגלים באורכים שונים והעין האנושית מסוגלת לראות רק חלק ממנו מ 380 ננומטר (סגול) ועד ל 750 ננומטר (אדום). אורכי הגל האלקטרומגנטי המרכיבים את האור הנראה אחראיים לצבע שאנחנו רואים שהוא פונקציה של אורכי הגל שנקלטים על ידי רשתית העין.

צילום הוא סוגה של אומנות שבה האור נלכד באמצעות עדשות (השם העברי הנכון הוא עצמית או עצמיות אך נתייחס פה לשם הגנרי הנהוג הלהג של הצלמים) עובר סידרה של עדשות זכוכית שתפקידן לעקם את האור כך שיגיע ישירות ויאיר את מלוא החיישן של המצלמה. החיישן עצמו עשוי מחומרים הרגישים לאור וכאשר הוא נחשף לאור שהעדשה אספה הופך החיישן את האור הנקלט לקובץ סיפרתי שמתורגם לתמונה הנחזית על ידי העין ואשר ניתן להפוך לקובץ שיוקרן על מסך מחשב/טלפון וגם יודפס על נייר.

חפצים שונים בולעים חלק מהספקטרום הנראה של האור וחלק אחר מוקרן מהם והלאה. כאשר כל הספקטרום הנראה נבלע על ידי חפץ כלשהו הוא יראה שחור לחלוטין וכאשר כל האור שפוגע באותו החפץ יוחזר במלאו הוא יראה לבן. האור שנבלע על ידי חפץ כלשהו הופך לחום ואילו זה המוחזר נלכד בעדשת המצלמה ובעזרת הצלם הופך לתמונה שבה סיפור כלשהו שמסופר בעזרת הולכת עין.

מישור הפוקוס בסט של מצלמה ועדשה רגילה הוא מרחב דו ממדי שהעצמים המופיעים בו נמצאים במקביל לחיישן של המצלמה. על מנת להדגיש עצם מסוים,או עצמים מסוימים,בתמונה משתמשים בסגירת הצמצם כך שהעצם,או העצמים,שאליהם מכוון הסיפור של התמונה יהיו חדים וברורים,ואלה שלא יהיו מטושטשים ברמות שונות של טשטוש שבהגה הצילומית נקרא מישור הפוקוס המטושטש:בוקה. בתמונה המצולמת העין האנושית כן תראה מרחב תלת ממדי אך זוהי אשליה אופטית שמושגת באמצעות פרספקטיבה,אור וצל מיקוד וטשטוש.

ישנן עדשות שבהן בנוי מנגנון אופטי המאפשר הטייה (Tilt) של מישור הפוקוס כך שאין עוד צורך לסגור צמצמים. מאחר ומישור הפוקוס מוטה מה שקרוב יותר לעדשה יהיה חד וברור ומה שהולך ומתרחק ממנה יהיה מטושטש וזה מבלי לסגור צמצמים. בעדשת ההטייה יש גם מנגנון המאפשר לסובב את העדשה,סיבוב העדשה מטה את האור בהתאם זווית ההטיה ובהתאם לה מחדד ומערפל את האור החוזר מהעצמים המצולמים,מה שמאפשר משחק בעזרת אמצעי טכני עם הולכת העין בסיפורה של התמונה.

על מנת שמבנה העדשה יאפשר את ביצוע ההטיה וגם את סיבוב העדשה על צירה מבנה העדשה בנוי בצורה התומכת בפונקציה הזו,כלומר: העדשה מעקמת את האור ומקרינה אותו אל החיישן כאשר היא עצמה בנויה כך ששטח העדשה המקרין את האור לחיישן גדול מהחיישן עצמו בעוד בעדשה רגילה גודל העדשה המקרינה את האור לחיישן זהה לגודל החיישן עצמו,מסיבה זו,למשל,עדשת APSC שתורכב על מצלמה עם חיישן מלא נראה בשוליים של התמונה חושך.

עדשות הטייה הן עדשות מסובכות מאוד מבחינה אופטית וקשות לתכנון וייצור.יצרני המצלמות הגדולים (קנון סוני וניקון) מייצרות בעצמן עדשות הטייה יקרות להחריד ובאיכות אופטית יוצאת דופן. יצרנים צד ג’ ניסו להרים את הכפפה ויש בשוק עדשת הטייה לחיישן APSC שמיוצרת על ידי Samyang שפותחה ביחד עם יצרן עדשות קוריאני אחר בשם Rokinon ומשווקת תחת שני שמות המותג.

אנחנו מכירים את יצרני העדשות צד ג’ כמו סאמיאנג,סיגמה,טמרון וטוקינה שמייצרות עדשות לתבריג של יצרני המצלמות הראשיים,קנון,סוני וניקון אם למנות כמה. ישנם עוד יצרני עדשות צד ג’ שמייצרים עדשות שבהן ידנית בלבד ובהן נזכיר את צייס,Laeowa ואת Voitlander בין השאר.

בסין פועלות כמה יצרניות של עדשות למצלמה לתבריגים השונים של יצרני המצלמות. ההיצע של יצרנים אלה הוא עדשות בנויות ממתכת והן,ברובן הגדול אבל לא כולן,עדשות ידניות בלבד. האיכות האופטית היא בדרך כלל בינונית ומטה והמחירים מאוד תחרותיים ובחלק הזול של עולם העדשות. אף על פי שחלק מהחברות האלה חולק שמות מאוד דומים מדובר בחברות שאין בניהן קשר כלשהו והן מפתחות ומייצרות את העדשות בכוחות עצמן. אף על פי שמקובל לחשוב על יצרני העדשות מסין כמי שמהנדסים לאחור את העדשות של יצרנים אחרים ומיצרים חיקוי "סיני זול" אין כך הדבר וכאמור אלה יצרנים עצמאיים שמפתחים ומיצרים את העדשות שלהם בעצמם בסין ונהנים מכוח העבודה והייצור,כמו גם ממאגר אנושי של ידע,זולים מה שמגולגל למחיר על המדף לצרכן.

יצרני העדשות הסיניים,חלקם לא כולם,משתמשים בנוסחאות אופטיות שפותחו על ידי חברת קארל צייס הגרמנית בשנות החמישים והשישים. נוסחאות אלה אינן עוד מוגנות פטנט וחלק מהיצרנים הסינים האלה לא רק שמשתמשים בנוסחאות האלה אלא גם מיצרים עדשות,ידניות לחלוטין,שמתחרות באיכות שלהן בעדשות המקוריות שיוצרו על ידי קארל צייס,ושעדיין מסתובבות בשוק כעדשות משומשות,בהצלחה לא רעה בכלל – אם כי,כאמור,הן גם מפתחות וממייצרות עדשות מבוססות על נוסחאות אופטיות מתוצרתן.

ב 2019 הוקמה בשנזן חברת TTartisan שקנתה את עולמה בייצור עדשות ידניות בעלות איכות ומבנה מתכת מלא. TTartisan מייצרת עדשות לתבריגים של יצרני המצלמות המרכזיים,קנון סוני ניקון וכו,חלק מהעדשות שלהם מבוססות על נוסחאות אופטיות של קארל צ’ייס שהפטנט עליהן פג לפני כמה עשורים וחלק מהן מבוססות נוסחאות אופטיות שהן תולדה של מחקר ופיתוח בתוך הבית (In House) של TTartisan.

ב 2022 שחררה לשוק TTartisan עדשת 50 מ"מ F 1.4 ולה מנגנון Shift. בתחילה הופצה העדשה לתבריג של סוני ולייקה וב 2023 יצאה גרסה לתבריג של מיקרו 4/3 קנון וניקון.העדשה שעמה יצאתי לשחק עם הטיית מישור הפוקוס היא העדשה הזו של Ttartisan לתבריג מיקרו 4/3 שמורכבת על מצלמת הלומיקס G85 שלי.

כעדשת 50 מ"מ F1.4 זו עדשה בינונית מאוד אבל מנגנון ההטייה שלה,שכולל גם סיבוב העדשה על צירה המרווחים של 15 מעלות,מייצרת תמונות מרתקות והשימוש בה,שבו אני עדיין בשלב המתלמד,הוא אתגר מרתק.

השתמשתי בסט הזה לצלם בנמל יפו ובחוף דור הבונים והתמונות – הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – משחק הבטיית מישור הפוקוס יפו.

לגלרית התמונות – משחק בהטיית מישור הפוקוס חוף דור הבונים.

מנחם.