סוגת הצילום העקרית,אך לא היחידה,שלי היא צילום נוף. אין זה אומר שלא אצלם סוגות אחרות,זה כן אומר:ציוד הצילום שלי מוכוון לסוגה הזו וראיית העולם שלי היא מהעין של צילום נוף.
צילום נוף עירוני הוא סוגת צילום העומדת בפני עצמה עם הרבה גוונים וממשקים לסוגות אחרות כמו,למשל: צילום ארכיטקטורה וצילומי אדם ופרוטרטים.
ככל שחולף הזמן,והניסיון,סיגלתי לעצמי אמות מידה שנכונות לכל סוגת צילום שאתנסה בה,בכלל,ולצילומי נוף,בפרט. אחד מאמות המידה הזו,ואני חייב לומר העדפה אישית,היא סלידה מנכוחות של בני אדם בצילומים שלי.
תכונה נוספת,שמתווספת לשלל התוכונות האישיות,המולדות והנרכשות,היא להסתכל על הסביבה בעיינים של צלם,עיניים שחושבות על קומפוזיציה,על סיפור בתמונה והעברת מסר אישי ויחודי.
מרחב הידע המשמש אותי נוגע בהרבה מאוד סוגות צילום כולל כאלה שמעולם לא התנסתי בהן. באחד מהימים,אני צופה בסרטון של צלם בריטי שאני עוקב אחריו,שלוקח איתו מצלמת Point ans Shoot של ישנה של ניקון טוען אותה ברול פילם צבעוני,ואחר כך ברול פילם שחור לבן,ויוצא להסתובבות צילום ברחובות לונדון. במהלך הסרטון מציין שהוא מבקש לחרוג מכללי הצילום המסורתיים כמו חוק השלישים ולצלם את הלא נודע שמספק צילום בפילם על מנת לאתגר את עצמו וכי כללים:הן נועדו כדי שנפר אותם בעיקר אם זה לצורך יצירת:אומנות בעלת אמירה אישית.
עם הזמן,והניסיון,בתחום הצילום סיגלתי לעצמי את הצורך ביצירת פרויקטים שיכללו בתוכם את כל מה שאני מצפה ממסע צילום מוכוון מטרה ועם אמירה,הן במלל המלווה אותן והן,כמובן,הסיפור שהתמונות ממנו מצלמות.
אז: “הרמתי את הכפפה" הצבתי לעצמי פרויקט צילום שנושא הצילום שלו יהיה צילום נוף עירוני ולאלה שמעונינים לעקוב אחרי כניתי את הפרויקט בשם הלא מאתגר והלא יחודי:”צילומי נוף עירוני – תל אביב".
לפרויקט הזה,בכלל וליישום הראשון שלו בפרט,קבעתי כמה אמות מידה והן:
– ההגעה למקום הצילום היא עם אור ראשון על מנת לתפוס את המרחב הערוני ללא הפרעה של תנועת כלי רכב ואנשים.
– לוקח איתי שתי מצלמות אחת FF ואחת קרופ לכל אחת עדשה אחת שלא תוחלף.
– כל מצלמה מצלמת 36 תמונות בלבד ואחרי 36 קליקים בכל אחת מהן,מסתיים מסע הצילום.
– כל התמונות מצולמות בצבע אבל חלקן יפותחו בשחור לבן.
– אין כללים מגבילים בכל הקשור לקומפוזיציה,חוק השלישים והאומר בסיפור של התמונה.
– ניצול של חוסר התנועה בעיר על מנת לתפוס זויות צילום לא שיגרתיות.
יום שישי האחרון שלוש וחצי לפנות בוקר,השקמה. כדי שלא לבזבז זמן על חיפוש חנייה שם בוויז את החניון שקרוב לאזור הצילום שבחרתי. לוקח איתי שתי מצלמות והפעם משודכות להן עדשות הוינטג’ שלי: לקנון FF משודכת הג’ינה 35 מ"מ ולקנון קרופ משודכת הההליוס 56 מ"מ. ויוצאים לדרך.
אור ראשון ואני ביעד,שהוא:הצפון הישן של תל אביב. בסיום 36 קליקים בכל אחת מהמצלמות,חוזר לכסופה וחזרה הביתה כשתל אביב,מתחילה להתעורר ליום השישי.
והתמונות:בשני אלבומים ובשני פרסומים שונים הנכחי ואחד נוסף שיוקדש לצילומי הצבע,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – חלק א שחור לבן.
מנחם.