יפו,כידוע,איננה עיר עצמאית בישראל אלא היא חלק מהעיר תל אביב ומנוהלת על ידי עיריית תל אביב – יפו. עוד,כידוע,יפו היא אחת הערים,בכלל,ועיר הנמל,בפרט,העתיקה במרחב של ארץ ישראל.
בסוף המאה ה -9 לפנה"ס תחילת המאה ה -8 לפנה"ס כותב הומרוס את האודיסיאה ובה הוא מתאר את סיפורו של המלך היווני אודיסאוס מלך אתיקה במסע חזרתו הביתה לאחר כיבוש העיר טרויה. הומרוס מספר על סוס עשוי מעץ ששימש כתחבולה את צבאו של הומרוס על מנת להבקיע את חומות העיר טרויה ולעשות בעיר כבשלהם. סיפר הסוס הטרויאני מהאיליאדה כבש את מקומו בעולם ככנוי לתכסיס שבו משתמש צבא כובש על מנת להערים על צבא מגן על מנע להכניעו בקרב.
עד 1870 נחשבה טרויה כאגדה בכלל וסיפור הכנעתה באמצעות "סוס טרויאני" נחשבה לאפוס מיתולוגי שלא נס לחו. ב 1870 הארכאולוג הינריך שלימן מצא את שרידי העיר חפר בה ולימים,נערכו בה חפירות ארכאולוגיות מסודרות המנציחות את היותה של העיר עיר בועטת וחיה ולא אגדה אפית.
כמו הרבה מקרים שבהם הוטמעו בתרבות האנושית אירועים או חפצים ששם היוצר שלהם הפך לשם נרדף לפריט נטבעו כמונך גנרי למעשה או מוצר כלשהו. נזכיר,למשל,את חברת פריזידר יצרנית המקרר החשמלי שאת שמה קיבל המוצר הזה כמוצר גנרי, או נזכיר את חברת פלאפון המקומית שפועלה בתחום התקשורת הסלולרית בישראל קיבלה את שמה כתיאור לשירות הגנרי של תקשורת סלולרית ויש עוד דוגמאות רבות ומגוונות.
ומהו הקשר בין יפו לבין קשירת אירוע מהעבר כשם גנרי לתופעה אנושית כלשהי? ובכן: ב 1470 לפנה"ס,כשש מאות שנה לפני הומרוס והאיליאידה,מגיע פרעה תחותמס השלישי לעיר יפו. תחותמס מודע לחשיבותה האסטרטגית של יפו,והנמל שלה,לאינטרסים של ממלכת מיצרים ומחליט להשתלט על העיר ולספחה לאימפריה המצרית.
תושבי יפו של 1470 לפנה"ס כבר שומעים על התקדמותו של צבא מצרים דרומה מהם,וגם שומעים על כך שערים רבות נפלו לידיו מי אחרי מצור ארוך ומכריע ומי שחתמו עם תחותמס על הסכם כניעה כזה או אחר. לא חולף זמן רב וצבאו של תחותמס מתמקם סביב חומות העיר,אך לא נראה שצבא מצרים מתכונן למצור,אף על פי שחומות העיר נסגרו והתושבים אגרו מכל הבא ליד בהתכוננות למצור שכזה.
משמסיים צבא מצרים את ההכנות הנדרשות מסביב לעיר ומבהיר היטב את כוונותיו,שולח תחותמס שליחים המבקשים לדבר עם פרנסי העיר ולהציע להם הצעה כלשהי. פרנסי יפו,בחושבם שאולי תחותמס מתכוון להציע תפריט למו"מ שאולי יוכלו להשיג בו הישגים לטובת עירם ואולי למנוע את כיבושה בכלל,ואת כיבושה לאחר מצור בפרט,מסכימים לשמוע מה בפי נציגיו של תחותמס.
ומה הם מציעים? נציגיו של פרעה מציעים לתושבי יפו לקבל מהם סידרה של מתנות כהערכה לחשיבותה ולעצמתה הכלכלית והצבאית של העיר. פרנסי העיר,מופתעים כמעה,מחליטים לקבל מפרעה את המתנות שהוא מציע להם.
חולף פרק זמן ופרנסי העיר רואים את צבא מצרים עורם סלים סגורים עוד ועוד מהם,וביום אחד שיירה של חיילים מצבא מצרים מתדפקים על שער העיר כשבאמתחתם סלים הנראים מלאים בכל טוב. חיש קל נפתחות דלתות שערי העיר,הצבא המצרי מכניס את סלי המתנות עד האחרון בהם, ומשנכנס האחרון שבהם,מהסלים מגיחים חיילים מצרים חמושים מכף רגל ועד ראש ומיד משתלטים על העיר והופכים אותה לעיר תחת שלטונה של מצרים.
הינה כי כן,סיפור הסוס הטרויאני הראשון בהיסטוריה האנושית,המונצח בפפירוס הריס 500 והוא קודם לאיליאידה בכשש מאות שנה ומתרחש פה אצלנו בעיר יפו.
בשישי אחר הצהריים פקדנו את יפו – והתמונות שתפסה עין העדשה ,הן כאן לפניכם:
מנחם