מחלף אלישמע,על כביש 531,טומן בחובו כמה פינות חמד ירוקות. זה כבר זמן מה שאני עובר במחלף הזה בשעות הבוקר ומתענג על ערפילי הבוקר הנושקים לירוק המקסים של שדות אלישמע המקיפים את המחלף.
שבת בבוקר. לפי תחזית מזג האוויר הסכוי היחידי לצפות בערפילי הבוקר המוסיפים לשדות המוריקם נופח של מסתורין שובה עין היא עם אור ראשון,שכן מאוחר יותר היום אמור להתחמם וערפילי הבוקר שונאים….חום.
שבת. חמש בבוקר והשעון המעורר מזכיר שזו:שעת היקיצה. סדורי ההשקמה מסתימים להם,וגם כוס הקפה של הבוקר. הפעם,אני מחליט,לקחת איתי את כל המצלמות והעדשות כך שדבר לא יתפקשש.
חלון הזמן שעומד לרשותי לצילום השדות עוטי ערפילי הבוקר קצר מאוד,כשלושים דקות,ולכן אני מחליט לקחת "סיכון" ובמקום להגיע לקירבה פיזית לשדות – אשתמש בעדשת הטלה (150-600) ,להלן המפלץ, למין שאינו ממינה:צילום אוביקטים בנוף.
משכך,גם הבגדים ונעלי הדשדוש בבוץ נשארים מאחור והבאגי,ממתין בחצר למטה להעמסת החצובה…ובעוד החושך עדיין שולטים בחוץ:מדווש אל הכביש באוריאנטציה למחלף אלישמע ואז,אבוי:מסתבר שחסר אוויר בגלגלי הבאגי,שידע כמה ימי בטלה טובים.
תחנת הדלק הקרובה נמצאת על דרך למחלף אלישמע. סר אליה מחבר את משאבת האוויר לגלגל הקדמי של הבאגי…ותאונת עבודה מתרחשת:הבאגי מחליט לקרוס אפיים ארצה כשהוא משאיר את שסתום האוויר תקוע בפיית משאבת האוויר של תחנת הדלק,ובנשיפה חדה ובלתי מתפשרת מבשר על יציאת האחרונה בטיפת האוויר של הצמיג הקדמי והבאגי: ניזוק קלות ובעיקר ללא שסתום מלוי אוויר בגלגל הקדמי.לא שמיש בעליל.
בזוית העין אני רואה שהרי השומרון עדין עומדים בחשיכתם. חישוב מהיר,מצביע על כך שהגעה רגלית למחלף תארך כ-22 דקות. בדיוק לאור ראשון.
אז נופלת החלטה: הבאגי חסרי האוויר בריאה הקדמית מוחזרים הביתה ומוחלפים במוטות ההליכה שלי. יוצאים רגלית למחלף אלישמע,וההחלטה לצלם עם המפלץ מקבלת משנה חשיבות.
מחלף אלישמע מעט מוגבה מעל לסביבה שלו,ובעודי מטפס אליו מתגלה לפני שדה ירוק מכוסה בערפלי הבוקר,וניצני קרני שמש מבצבצות מעל להרי השומרון בתאורה שכאילו הוזמנה על ידי במיוחד – אנקת התענגות והשתאות בלתי נשלטת נפלטה מפי,מזל שהמחלף ריק מאדם – כי זר:לא יבין.
