אור ליום שישי,העשירי בחודש יוני,אני מגיע לחניון עין ירקעם. המטרה: ביקור בשמורת הטבע מצלע בכלל וטיפוס על הסנפיר הגדול והקטן בפרט.
המכתש הגדול.
תופעת המכתש האירוזי,קרי מכתש שהיה בעבר הר רם שתחתיו זרם נחל,הנחל שחק ומוטט את ההר וחרץ מכתש בפני האדמה,היא תופעה יחודית לארץ ישראל ולמדבר סיני. סך הכל,יש בעולם חמישה מכתשים אירוזים,שלושה מהם בישראל ושניים בחצי האי סיני.
נחל חתירה הוא האחראי ליצירת המכתש הגדול. הנחל מנקז את מי הנגר מהרי מטמור,שכיום נמצאים על קרקע המכתש,משם זורם הנחל צפון מזרחה בתוך המכתש ויוצא ממנו בפתח שנמצא בחלק המזרחי של המכתש. מהיציאה מהמכתש ממשיך נחל חתירה את זרימתו מזרחה,מצטרף לעין ירקעם וממשיך לחתור בסלע הקירטון,תוך יצירת ערוץ בעומק של כשלוש מאות מטרים ובו סידרת מפלים שאחד מהם מתנשא לגובה של כשמונים מטרים. בהמשך נשפך נחל חתירה לנחל צין.
המכתש הגדול איננו,באמת,גדול המכתשים בארץ ישראל,גדול ממנו:מכתש רמון וקטן ממנו המכתש הקטן. הוא קיבל את שמו,”הגדול" כי התגלה לפני מכתש רמון. עם השנים שמו של המכתש השתנה כמה פעמים,בתחילה: נקרא המכתש הגדול,אחר כך נקרא מכתש חתירה על שם הנחל שבמרכזו שגם יצר אותו וביולי 2015,לבקשת ראש הועדה הקרואה בירוחם הסמוכה,שונה שמו למכתש ירוחם על מנת למשוך למכתש ולעיירה תיירות.
אורכו של המכתש 14 קילומטרים ורוחבו 6 קילומטרים ובחלקו הדרומי מתנשא מסלע מחודד מאוד האופיני רק לקטע הזה של המכתש הזה ואין שני לו. המסלעה הדרומית של המכתש היא בעלת תצורה גאולוגית יחודית המאופיינת במסלע מחודד וצר שבילים ועל כן הוכרז כשמורת טבע עצמאית לזו לשמורת הטבע של המכתש הגדול עצמו ושמה בישראל: שמורת טבע מצלע (יש להגות מי-צ-לע).
בחלק משמורת מצלע עובר שביל ישראל באחד מהקטעים הקשים ותובעניים שלו,ובחלק ממנו עובר שביל מטיילים נוסף שמטפס מסמוך מחניון עין ירקעם אל עבר הסנפיר הגדול וממנו לסנפיר הקטן,ממנו לנחל חתירה וחזרה לנקודת המוצא.
הסנפיר הגדול והקטן מציגים את המאפיין היחודי של שמורת הטבע מצלע שבה המסלע מחודד כעין סנפיר גב של דג,ומכאן שמותיהם.
באור ראשון עשיתי דרכי לטיפוס על הסנפיר הגדול,טיפוס לא קל הן פיזית והן בנוף האפי הנשקף ממנו,משני צידיו קרי מצידו של המכתש הגדול מחד ומצידו של הר הנגב ומדבר צין מנגד. בסיום הטיפוס הגעתי לנקודת התצפית שבקצהו של הסנפיר הגדול,שם ביליתי שעה ארוכה להזין את העין בנוף הנשקף בבוקרו של יום.
מתצפית סנפיר הגב ירדתי לסנפיר הקטן שהנוף הנשקף ממנו שואף יותר לנוף של פנים המכתש הגדול בכלל וחלקו המזרחי בפרט. על הירידה לנחל חתירה ויתרתי מאחר והשתהיתי יותר מהמתוכנן על שני הסנפירים,והיה זה יום חם עם אזהרת עומס חום חמורה שהורגשה היטב. לאחר הביקור בסנפיר הקטן ירדתי לנחל חתירה ובאמצעותו חזרתי לנקודת המוצא.
התמונות מהסנפיר הגדול,הסנפיר הקטן והמכתש הגדול ומולו בקעת צין,התמונות הן כאן לפניכם.:
לגלרית התמונות – הסנפיר הגדול והקטן.
מיצד תמר.
בצפון הר הנגב ממש על כביש 25 היורד מדימונה אל עבר הערבה,כביש 90 באכה אילת,בנו הנבטים מיצד שמטרתו היתה,כשאר המיצדים הנבטים בנגב,לאפשר לשירות הנבטיות חניית לילה בטוחה בדרך ממפרץ עדן,מדבר ערב הסעודית,הנגב באכה נמל עזה עם מטעני המור והלבונה.
מיצד תמר קרוב,פיזית,לממשית שכבר בתקופה הנבטית היתה עיר והשירות יכלו לא רק להחנות בה ולהתרענן אלא גם להשתמש במתקני העיר לרענון השיירה,הצטיידות במים ומזון וכמובן במנוחה במקום בטוח ומוגן. משכך מיצד תמר לא היה בשימוש תדיר וככל הנראה כבר בתקופה הנבטית קרנו ירדה.
בתקופה הרומית,שבהקשר למיצד תמר מדובר במאה ה – 3 לספירה,חשיבותו האסטרטגית של המיצד עולה ועצם היותו בנקודה שולטת על ציר דרך הבשמים,שיירות שבתקופה הזו כבר היו בבלעדיות של הרומאים,המיצד עובר שיפוץ גדול והוא מוגדל,מוקף חומה והופך ממיצד למנוחה למבצר שמשמש כחלק משמירה על דרך הבשמים כמו גם מקום שמאוייש על ידי הגדוד הפלסטיני של הצבא הרומי באופן קבוע על מנת לשמור על האינטרס הרומי בדרך.
הרומאים,שיורשים את הנבטים,מוחלפים על ידי האימפריה הביזנטית שגם היא יורשת את ערי הנבטים בנגב ומפיכה בהן חיים חדשים. המהלך הזה גורם למיצד תמר לקבל משנה חשיבות וגם הוא מוגדל,מבוצר ומתוחזק על ידי הביזנטים ותפקודו מורחב המיצד בעל תפקיד ביטחוני גם לנקודת מאחד המשמשת עורף חקלאי לעיר ממשית הסמוכה.
בתום התקופה הביזנטית ועם שקיעתה של האימפריה הביזנטית ועימה ערי הנבטים,בה גם ממשית עצמה,ננטש המיצד ולא אוייש עוד לעד.
לאחר הביקור בשמורת הטבע מצלע עברתי לביקור אינטימי במיצד תמר ובו שרידי המיצד כפי שננטש על ידי הביזנטים אי שם בסוף המאה השישית לספירה,והתמונות מהמיצד,הן כאן לפניכם:
ממשית.
דומה שאת ממשית אין צורך להציג. ראשיתה כעיר נבטית שיושבת על דרך הבשמים שבין מפרץ עדן לנמל עזה,בהמשך משתלטת האימפריה הרומית על העיר,ולא רק עליה – אלא גם על שיירות המור והלבונה ובכך בא קיצה של האימפריה הנבטית. כמו בשאר ערי הנבטים שבנגב,גם ממשית מחליפה ידיים בין הרמאים לביזנטים,שמקימים בה שתי כנסיות וגם שוק,ככל הנראה מקורה,ששימש את כל תושבי הסביבה. בתחילת המאה השישית לספירה האיסלם כובש את הנגב וכמו במקרה של שאר הערים הנבטיות בנגב,גם ממשית הופכת לישוב מעורב ובו נוצרים וראשוני המאמינים באיסלם. שלא כבשאר הערים בנבטיות על ציר הבשמים הכיבוש האיסלמי לא מיטיב עם העיר וחיש מהר היא יורדת מגדולתה,ערכה וחשיבותה הכלכלית נמוגים והעיר ננטשת.
בקצה הצפון מזרחי של אתר ממשית בלט חלק ממצודה נבטית. ב 1939 על חורבות המצודה מקימים הבריטים תחנת משטרה ששימשה את משטרת רוכבי המדבר המנדטורית,תשע שנים מאוחר יותר מסתיים המנדט הבריטי בארץ והמשטרה ננטשת עד להפיכתה כחלק מאתר ממשית שהיא,כמו שאר ערי הנבטים בנגב,אתר המוכרז כאתר מורשת עולמי.
בסיום המסע הזה לצפון הנגב הגעתי לממשית על מנת לעשות בה את הלילה. בשל החום העז הייתי המבקר,ודייר הלילה,היחיד בעיר מה שאיפשר לי להלך ברחובותיה הנבטים,להפליג בדמיוני לאיך וכיצד נראו ונהגו כשאוכלסו על ידי הנבטים,כמו גם לנצל ההזדמנות לתפוס מחלקיה של העיר מזויות צילום שקצת קשה להשתמש בהן כשהעיר מבוקרת בתיירים. גם היעלים שפלשו לעיר בהכירם באשפה שמשאירים המטיילים כמקור מזון,גם הן תהו על קנקני ואפילו איפשרו לצלמם הניחותא. יש לציין כי דרך קבע מגורשים היעלים מאתר ממשית,על ידי פקחי הט"ג,וזאת על מנת שלא להרגילם לנוכחות אדם ועל מנת לחדד את חושי חיפוש המזון הטבעי שלהם מבלי להזדקק ליד אדם.
תמונות מהעיר הנבטית ממשית,ומהיעלים שגם "קפצו" לביקור,הן כאן לפניכם:
מנחם.