כאשר חוצים את צומת יזרעאל מזרחה,כביש 675 יורד את מצוק ההעתק שיצר השבר הסורי האפריקאי אל עבר עמק יזרעאל שהוא תוצר לוואי שלו. באחד מעיקולי הכביש מתנוסס שלט ובו הכיתוב:"פני הים". ומכאן הדרך הולכת ויורדת אל מתחת לפני הים. וחשבתי לעצמי:בבוקר המבציע ממזרח כשאני נע מתחת לפני הים,במטרו של חמאס/דעאש מתחת לפני האדמה למעלה ממאתיים בני עמי נמצאים שם בעל כורחם לאחר שנחטפו,ואת אור הבוקר הזה:אינם רואים.
״כל שמאחר לפדות השבויים היכן שאפשר להקדים, כאילו שופך דמים״ שולחן ערוך, יורה דעה רנ״ב.
עין יזרעאל הוא מעיין העתק שנובע לרגלי העיר יזרעאל שבקרבת הרי הגלבוע לרגלי עמק יזרעאל. המעיין שימש את עיר המדינה יזרעאל כמקור המים שלה. מי המעיין,הנובעים בניקבה סמוכה,מועברים לבריכה שם הם נאגרים ומהבריכה ממשיכים אל ערוץ נחל נבות שבתורו נשפך לנחל חרוד. בימי המנדט בריכת האגירה הוקשחה ובמרכזה נבנה בית משאבות,ובו משאבה ששאבה את מי המעיין לטובת השקיית שדות באזור וכמי שתייה. במהלך השנים הופסקת עבודת המשאבה והמקום עמד בשימומנו עד לשיקום האתר על ידי קק"ל.
עם השנים יבש מעיין יזרעאל,הן בשל שינויים במשטר הגשמים והרבה בזכות פעילות אדם. על מנת לשמר את המקום מזרים קק"ל מים מקידוח נבות הסמוך לאתר. מי הקידוח הומלחו,כתוצאה משאיבת יתר,והמים המליחים מוזרמים אל נקבת עין יזרעאל ומשם ממשיכים דרכם כדרך הטבע אל בריכת האגירה וממנה לנחל נבות ונחל חרוד כאמור. מי הבריכה מליחים ואינם ראויים לשתייה.
ביום שישי,ה – 35 למלחמת ה 7 באוקטובר 2023,עם אור ראשון פקדתי את עין יזרעאל וביליתי במחיצתו עד לזריחת השמש ותפיסתה את מלוא השמיים,אז עזבתי את המקום וחזרתי לביתי – והתמונות שנלקחו בבריכת השאיבה של עין יזרעאל,הן כן לפניכם:
מנחם.
