שאגת הארי,יום שישי היום הארבע עשר.
כבר שנתיים וחצי אנחנו במלחמה בשלל מבצעים עם שמות שונים,בשבועיים האחרונים אנחנו במלחמה מול איראן ולבנון עם שפע של אזעקות וריצה למרחבים מוגנים. ימי שישי בכל שבוע,שבוע נורמלי אם יש כזה,אנחנו יוצאים לסיבוב התרעננות איפה שהוא ברחבי ארץ ישראל היפה והקסומה. מנהג זה,גם בעתות מלחמה עצימה,נשמר ולו לשם מלוי המצברים להמשך הלא ידוע.
בשישי שעבר,זה שהיה היום השביעי ל"שאגת הארי",אחר הצהריים יצאנו להתרעננות בחלק הצפוני של שמורת הטבע חוף גדור בשולי העיר חדרה. התכנון היה יציאה להתרעננות בלבד ולא הצטיידתי במצלמה אף כי נצפו בשמורה תחילת פריחתן של הנוריות הקסומות.
בשישי,הארבע עשר במניין ימי המלחמה/מבצע הזה,חשבנו על יצאה בכל מיני מקומות בארץ אך חוסר היציבות באירועי האזעקה ובשל הצורך להיות,כמה שרק ניתן,קרובים ככל הניתן למקום מוגן החלטנו לצאת לשאיפת אוויר/רענון בחוף חבצלת השרון – אליו הגענו מוקדם בבוקר,הרוונו עינינו במראה הים,הרגוע והשקט,והשמיים הנצבעים בצבעי הבוקר וחזרנו לביתנו – בלי אזעקות והתראות בדרך.
ובעודי ספון בבית חופשי לעיסוקי הטלפון מתריע על אזעקה ההולכת וקרבה ובפתח הממ"ד ההתראה הפכה למציאות. לאחר השחרור על מפתן ביתי הסתובב לו חרק כשהוא נהנה מצוף של צמח החרצית שצומח בפתח הבית ומקבל את פני כל בוקר כשעליו מושפלים ואחר הצהריים,כשאני חוזר,כשעליו פרוסים לרווחה נהנים מזיו השמש. מניה וביה שלפתי מצלמה וערכתי לחרק בוק צילום כשהוא,החרק,משתף פעולה וממשיך בעיסוקו בהתעלמות ממני.
התמונות מחוף חבצלת ושל החרק על צמח החרצית – הן כאן לפניכם:
לגלריית התמונות – חוף חבצלת וחרק על החרצית בפתח בייתי.
בברכת ימים שקטים ובטוחים.
מנחם.