את המחצית השנייה של חודש פברואר "ביליתי" במיטת חולי בהתקפה רבתי של שפעת עונתית עם תוספות לא מבורכות בכלל. עם חזרתי לעבודה היה ברור לי שהתאוששות מהמחלה ייקח זמן ובזמן הזה עלי להתאים את סרגלי המאמץ לקצב ההחלה. על רקע זה זממתי על סוף שבוע שאחרי פורים לסור לגיחת התאוששות באזור ים המלח,מהמקומות האהובים עלי בארץ ישראל.
בפברואר 2023 יצאתי לשבוע של מסע צילום עם עדשות מעולם הפילם שרובן בנות גילי. הפרוייקט,במסגרת ההנצחה של הצלמת גייל רובין ז"ל,כלל ביקור ביום השישי של מסע הצילום,שגם היה יום שישי קלנדרית,בשדה הבולבוסים של נחל קידר.
תוכניות,כטבען,הן בסיס לשינויים. מקום העבודה שלי החליט לסגור שעריו ביום שישי ה 14 למרס חג הפורים של 2025. עם היוודע על הסופ"ש המבורך מיד עשיתי שינוי בתוכניות. הזמנתי מקום לינה בבסיס האם האהוב והקסום שבחי בר יטבתה,ויחד אתו תיכנתי לפקוד את שדה הבולבוסים שבנחל קידר אור ליום שישי,חג פורים 2025,מקום המתאים לסרגל המאמצים שבמסגרת ההחלה ממתקפת שפעת החורף ונספחיה.
בנוסף למגבלת המאמצים,יום שישי של חג הפורים תוכנן להיות יום קיץ לוהט וחם והביקור בשדה הבולבוסים שבנחל קידר התאים גם מהבחינה הזו. מדובר בנסיעה לא קצרה מבסיס האם ויחד עם הביקור במקום,תכננתי,לחזור לבסיס האם ולבלות בו את חום היום ולשאוף לנפשי את יופיו של המקום לחזק והאיץ את קצב ההחלמה.
יום שישי.חג פורים ארבע בבוקר.השקמה. ארוחת בוקר,קפה של בוקר,התארגנות על מים וטלפונים ניידים טעונים למלואם,ציוד הצילום נכנס לכסופה ובחמש בבוקר יוצאים לדרך. לפי הוויז אגיע לשדה הבולבוסים ממש עם אור ראשון. התוכנית נראית כמתממשת לה בקלות. זכרתי,שבפברואר 23,גם כן יום שישי,כשהגעתי לנקודה שבה צריך לרדת מכביש 12 למסלול לנחל קידר היה קשה למצוא את הירידה והסתובבתי במקום כמה דקות עד שנמצאה הירידה ואתה סימון השבילים שמוביל לשדה הבולבוסים. הפעם: הגעתי מהכיוון השני,כי הדרך מבסיס האם דרך כביש 90,צומת קטורה כביש 40 וירידה לכביש 12 בצומת נאות סמדר הייתה קצרה,בהרבה.מהדרך על כביש 12 מאילת.
גם הפעם לקח לי כמה דקות למצוא את הירידה לשביל שמוביל לנחל קידר ושדה הבולבוסים. שדה הבולבוסים הוא שמורת טבע מוכרזת ולא ברור לי למה אין שילוט בכביש 12 המורה את הדרך לשמורת הטבע הזו. מכל מקום,נמצאה הירידה והדרך המסומנת באדום שאותה לקחתי ולקחתי ונסעתי עד שהדרך הפכה לפחות ופחות עבירה,ובשלב מסוים הודיעה הכסופה חד משמעית:מפה והלאה הדרך מסוכנת ויש סכוי גבוהה שתסתיים על גבו של רכב גרר בדרך למוסך בכפר סבא להערכת נזקים ותיקונם.
מצאתי מקום נוח לסובב את הכסופה על עקבותיה. החנתי אותה בצד הדרך,לקחתי את ציוד הצילום והערכתי באופטימיות לא זהירה בכלל שהליכה של כמה דקות,ולאכזו משחוץ לסרגל המאמצים ה"מותר" תוביל אותי לשדה הבולבוסים המיוחל.
כבר כמאה מטרים ממקום החנייה של כסופה משני צידי ערוץ הנחל היו שני פזורות של בולבוסים. אלה בפרוש לא היה שדה הבולבוסים שביקרתי בו ב 2023,אבל התעכבתי במקום לרווית העין וגם לרווית עין העדשה.
לאחר התעכבות מרתקת בשני שדות הבולבוסים,ועדיין בטרם הבליחה בי ההבנה שטעיתי בדרך,החלטתי ללכת חצי שעה בשביל שבנחל בתקווה להגיע לשדה הבולבוסים המוכר בפברואר 2023. הלכתי חצי שעה והעליתי חרס בידי. תוך כדי חזרה לכסופה החלה לחלחל בי המחשב שאולי טעיתי בדרך. זכרתי שחלפתי על פני צומת שבילים אדום ושחור והחלטתי לשוב לכסופה,לשתות מים ובתקווה שיש במקום קליטה סלולרית לעשות את הנדרש,קרי: לקרוא באינטרנט את סיפור הדרך. חיש קל הסתבר לי שבצומת השבילים שחור אדום היה עלי לפנות לשחור ולא רחוק משם שדה הבולבוסים המוכר מהביקור ב 2023.
לאט ובזהירות חזרנו,הכסופה ואני,לצומת השבילים ובו פניתי ימינה לשביל במסומן שחור. נסעתי קברת דרך,כמחצית הדרך לשדה הבולבוסים,כשמאה מטרים לפני חצה אותי מימין לשמאל עדר של צבי הנגב. חצה בדהרה מבוהלת שנמשכה לשמאלי עד שנעלמו מעבר לאופק. גרדתי בפדחתי לתופעה. צבי הנגב פוחד מאיתנו בני האדם אך בכל מפגשי אתו לא ראיתי מנוסה שכזו. שמורת הטבע שדה הבולבוסים של נחל קידר נמצאת בעיבורו של שטח אש צה"לי.
שתי דקות חולפות והגעתי לשדה הבולבוסים,המוכר והידוע. יצאתי מהכסופה חמוש במצלמה ובאור השמש הרך של בוקר חג פורים. סימנתי לעצמי את הקומפוזיציות שאותן אני רוצה לצלם וזוויות הצילום תוך ניצול אורה הרך והנעים של שמש חג הפורים. סט ראשון צולם ובסיומו קולות של ירי מנשק בינוני נשמעים צפונית מערבית ממני,רחוק ככל שיכולתי להאריך. הבנתי,עכשיו,למה נס על נפשו עדר צבי הנגב. לאחר כמה יריות ה השתררה דממה ארוכה ורווח לי קמעה.
נשארתי בשמורת הטבע,בין השאר מתוך ידיעה שצה"ל לא נכנס לשמורות טבע גם אם הן בתוך שטח אש,אבל זכרתי את מנוסתו המבוהלת של עדר הצבאים ולאחר כחמישה מקצי ירי קצרים ודממות ביניהם,השתררה לה דממה שהתארכה לה מעבר לקודמותיה. חשבתי שעלי לעשות כמעשה הצבאים,מאחר וכל המקומות שסימנתי לצלם צולמו,והשקט הזה הוא אולי השקט שלפני הסערה,נכנסתי לכסופה וסבתי על עקבתי. עד להגעה לכביש 12 (כחמש דקות נסיעה),הדממה כבשה את שטח האש ואינני יודע,ולא בטוח שרוצה לדעת,האם החיילים סיימו את מקצי המטווח או התארגנו להמשך שבו הייתי הופך עצמי לברווז במטווח תרתי משמע.
החריגה מכללי הברזל של לימוד הדרך,כניסה לשטח אש,אומנם ביום שישי שהוא בכלל חג אבל באמצע מלחמה,כל אלה היו סיכונים מיותרים שהסתיימו בטוב.בטוב? הטעות בניווט הולידה ביקור בפינה לא ידועה של שדה הבולבוסים שבנחל קידר. לא שמתי לבי למנוסה של צבי הנגב שאת אורחות חייו אני מכיר ולא שהיתי לאזהרה שהציפו הצבאים הנמלטים בבהלה,ועדיין נחלצתי משטח האש בעור שיני וללא נזק לא לי,לא לכסופה,לא לטבע וגם… לא הפרעתי ליחידה המתאמנת.
התמונות משני מוקדי הבולבוסים שבנחל קידר,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – שדה הבולבוסים נחל קידר – פורים 2025
מנחם.
