מזרחית לעיר שוהם דרומית לאזור התעשיה ברקת שוכן פארק לאומי בשם פארק שוהם. זהו פארק קטן שטחו כשני קלומטרים רבועים ובו ממצאים המעידים על ישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד.
במרכז הפארק נחשפה,ב 1995,כנסייה ביזנטית המתוארכת למאה ה-6 לספירה. מדובר בכנסייה שגודלה כמאה מטר רבוע וריצפתה מעוטרת בפספסים ששרדו בחלקם. בין הפספסים כתובת המקדישה את הכנסיה לקדוש בשם בכחוס. סביב לכנסיה נמצא בית בד וגת אך שרידי הישוב הביזנטי לא נחשפו או שלא נמצאו.
מיהו בכחוס שלו מוקדשת הכנסיה? כתובת ההנצחה כתובה יוונית ולא באמת ידוע מיהו(*) אותו בכחוס. ברם,הגת שליד הכנסיה כמו גם תיאור של זמורות ענבי יין בפספסים שלה מביאים להשערה מושכלת לכך שבכחוס היה קדוש שקשור בפולחן היין היווני או נחשב לכזה.
אתר הכנסיה מכונה בעברית חורבת תנשמת אך מזוהה עם אתר בשם Betomelgezis שמופיע במפת מידבא ומצביע,במפת מידבא,על מיקום הקרוב לזה של מתחם חירבת תנשמת. בהנחה וזיהוי הנקודה במפת מידבא עם חורבת תנשמת מדוייק,בשם המקום אין רמז למי היה בכחוס וגם לא לשם העברי של המקום.
(*) במקרא,מילים מורכבות משתי תיבות,כמו "מי שהוא" "מתי שהוא" "מה היא" וכו’,נכתבו בשתי תיבות ללא מכף ביניהם ככתוב מעלה. בתקופת חז"ל החלו לחבר את שתי תיבות המילים האלה ולהשמיט את ה"אלף" איפה שהיתה,כך ש"מה היא" הפך ל"מהי" ו"מי הוא" הפך ל"מיהו" ו"מתי שהוא" הפך "למתישהו" וכו. עם הופעת הדפוס המנהג לאחד תיבות מילים הפך לקבוע ומשכך העברית מקבלת את "מי הוא" ואת "מיהו" לשני תכתיבים חוקייים ומקובלים של אותה המילה ושניהם נכונים.
ביום שישי השישה עשר בחודש ביקרנו בחורבת תנשמת והתמונות מהמקום,הן כאן לפניכם:
מנחם.
