כשנוסעים בכביש 40 מערבה,מכפר-סבא לכיוון צומת עדנים,חולפים על פני צומת נווה ירק. צומת נווה ירק מנתב את כביש 40 בכיוון,כללי,ממזרח מערבה,את כביש 5112 כביש הגישה למושב נווה ירק וכביש לשום מקום שיוצא מהחלק הצפוני של הצומת לשדות החיטה שככל הנראה שיכים למושב עדנים.
זה כמה שעבועות שאני חולף על פני צומת נווה ירק ורואה את שדות החיטה נקצרים ואת נחל קנה,העובר ממש באמצע השדות,הולך ומתיבש,ובכל פעם שאני חולף שם אני רואה,בעיני רוחי,תמונות שבקומפוזיציה שלהן יש שילוב של השיבולים הקצורות שמהלכן עוקב אחר נפתולי נחל קנה ההולך ומתיבש…
יום שישי 18:20. השמש בזניט של 17 מעלות – תחילתה של שקיעה ובמרחב עירוני מצב השמש הזה מצויין לצילום. הבאגי,שחזרה לכושר תנועה,סוחבת אותי ואת ציוד הצילום לצומת נווה ירק. כשאנחנו מגיעים לצומת,הבאגי ואני,שמים פעמינו ימינה לכביש לשום מקום שמוביל אותנו ממש לאותו שדה שקימורי החיטה הקצורה שבו זהים לנפתולי נחל קנה.
"מחנים" את הבאגי בפאתי השדה,מרכיבים עדשה על המצלמה ויוצאים לדרך … להפוך את התמונות מעיני רוחי למציאות שתסופר בתמונות.
בשעה שהבאגי ואני עשינו דרכינו אל הכביש לשום מקום,השמש שקעה מעט והתעקשה להיכנס ישר לעדשה שלי ולחרב כל קומפוזיציה שביקשתי להפוך מעיני רוחי לתמונה. ואם לא די בכך,תוך כדי מאבק בשמש הפולשת לעין העדשה,גליתי על העינית נקודה שחורה שהתעקשה להישאר גם כשהחלפתי עדשות.
סופו של דבר: הניסיון להפוך את שדה החיטה והנחל שבאמצעו לסיפור מצולם,ומוצלח מן הסתם,הפך למסכת של מלחמה עם השמש העיקשת,נקודה שחורה בעינית המצלמה שהסיחה את דעתי ובסופו של דבר:אני והבאגי חזרנו לכפר סבא מאוכזבים,עם כ 28 תמונות שרובן הן הנצחה של המאבק בין תפיסת קומפוזיציה שתתאר את קימורי החיטה הקצורה במקבילים לנפתולי הנחל שחוצה את השדה לשניים,לבין המציאות שהפכה את הפיכת הסיפור המתואר הזה לתמונה שתספר אותו – כל זה נכשל ומאחר ובקרוב החיטה תיאסף לא בטוח שתהייה הזדמנות נוספת.
ובנתיים,מצרפות כמה תמונות שכן הצליחו לתפוס את יחודו של שדה החיטה הזה אם כי,עדין,רחוקות מלספר את הסיפור שקורה שם.
