כלניות בתל בית שמש.

במקור,שמנו פעמינו למורדות המערביים של הרי ירושלים על מנת להלך בנופיהם הקסומים קצת לפני שערב שבת יורד עלינו. תוכניות ומציאות,לחוד: בירידה מכביש מספר שש לכביש מספר אחד חיכה לנו מגרש חנייה ללא תשלום עם נהגים נירוטיים שמזגזגים בין כל פגוש שלא נצמד לפגוש שלפניו,והמהדרין על השוליים. בעוד התנועה בכביש 6 המשיכה לזרום ברגע שאפשר היה,בבטחה,לחזור אליו עישנו כן ושמנו פעמינו לתל בית שמש,מקום שטרם ביקרנו בו עד כה ואשר המרשתת העידה עליו כזרוע במרבדי כלניות.

תל בית שמש נמצא מערבית לעיר בית שמש המודרנית ומערבית לכביש 38 החוצה אותה. תל בית שמש הוא אחד התילים הנושבים ביותר במרחב ארץ ישראל. ראשית היישוב בתל הוא מתקופת הברונזה הקדומה וסופו בתחילת ימי הביניים.

התל נחפר על ידי כמה משלחות חפירות,הראשונה בהם בת שתי עונות חפירה בשנים 1911 ו 1912 ברשות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל והאחרונה שבהם,חפירת הצלה שנעשית בימים אלה,מבוצעת על ידי רשות העתיקות והמכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

חפירת ההצלה נעשית מאחר ולמרגלותיו המזרחיים של התל אמורה לעבור הרחבה של כביש 38. בחפירות ההצלה נמצאו ממצאים חשובים מאוד ובימים אלה מתקיימים דיונים על מנת למצוא דרך להסיט את כביש 38 ממרגלות התל,לא הסתה מלאה אבל כזו שלא תפגע בממצא הארכאולוגי,ובתמורה:יוכשר התל למבקרים כגן לאומי. כרגע התל לא מוסדר לביקור והוא קרבן דומם לגלגלי הטרקטורונים של תושבי הסביבה.

למרגלות התל מצאנו מרבדי פריחה של הכלנית,הצמח הלאומי שלנו. מרבדי הפריחה ליחכו את הדום התל הדרומי ונמשכו ממנו והלאה אל עבר האדמות החקלאיות של מושב ישעי הקרוב. בינות לכלניות מצאנו כאלה שזה לא מכבר פרצו את האדמה והחלו לגדול מעלה,וכאלה שנמצאות בדמי ימיהן. כל כך התפעמנו ממראה הכלניות כדי כך שהשקיעה כבר החלה ואל ראש התל,למה שאפשר לראות שם,לא הגענו ואת הביקור בעתיקות בית שמש נדחה להזדמנות אחרת.

התמונות ששזפה עין העדשה מקרב הכלניות בתל בית שמש,הן כאן לפניכם:

גלריית התמונות – כלניות בתל בית שמש.

מנחם.