ב-20 בצדמבר 1922 מנצח הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה,שהחלה עם המהפכה הבולשביקית שלוש שנים קודם לכן וברית המועצות החלה להתקיים. לאחר מלחמת העולם השנייה מחולקת ההגמוניה באירופה ומזרח אירופה הופכת לחלק מברית המועצות אם בשלטון ישיר ואם בשלטון בהשפעה ובנאמנות למנהיגות במוסקבה.
ב-21 בדצמבר 1991 מתפרקת ברית המועצות ורוסיה עצמה,הופכת למדינה עצמאית בפני עצמה כאשר בהמשך מתפרקות כל המדינות שהיו תחת חסות ברית המועצות ורובן הופכות למדינות עצמאיות ודמוקרטיות במידה זו או אחרת.
מסך הברזל…נפל.
מקומה של ברית המועצות בקביעת אופיו של העולם,פוליטית,כלכלית ובחלוקת הכוח בין המעצמות,שנוי במחלוקת בין ההיסטוריונים והמדינאים,ברם: מדינות ברית המועצות,שהיו מאחורי מסך הברזל,התנתקו אידאולוגית מהמערב והתפתחו בפני עצמן ובכוחות עצמן.
לרשות ברית המועצות עמד מאגר מוחות וידע שנוצל היטב בענפי מדע כמו:פיזיקה,כימיה אופטיקה ורבים אחרים.
בשל היותה של ברית המועצות סגורה בפני המערב,טכנולוגיות שונות,ואלה בתחום האופטיקה שבהן נעסוק,התפתחו על ידי שימוש במאגר המוחות הסובייטי מכל מדינות הגוש והתפתחו מצרים שונים שחלקם שכיות חמדה עד עצם היום הזה.
ב-1939 מוציאה לשוק חברת האופטיקה קרל צייז עדשת ביוסטאר 58 מ"מ F2. העדשה עובדת בעקרון
של שתי עדשות:חיובית ונגטיבית כאשר החיובית מעט גדולה מהנגטיבית. שתי העדשות נעו,בגוף העדשה,זו לעומת זו או זו מעבר לזו וכך הושגו ערכי הפוקוס של העדשה,במקרה זה:עדשת פריים בת 58 מ"מ.
רעיון העדשות שבמבנה העדשה נקראה עדשות גאוס והוא פותח בסוף המאה ה-19 לטובת טלסקופים לצפייה בגרמי השמיים.
ב-1969 חברה סובייטית השם הליוס רוכשת מקרל צייז את הנוסחאות האופטיות של עדשת הביוסטאר. החברה מפתחת,על בסיס הנוסחאות האלה,עדשת פריים 58 מ"מ F2 ומכנה אותה:הליוס-44.
העדשה מפותחת עבור תבריג M42 שהיה בשימוש חברת מינולטה היפנית ובשימוש יצרן המצלמות זניט הסוביטי שהעתיק את הפטנט של התבריג ועשה בו שימוש.
מצלמות זניט היו שכיחות מאוד בברית המועצות ועדשת ההליוס-44 קנתה לה,ובצדק,שם של עדשת פריים בעלת איכות אופטית ותפעולית טובים מאוד.
הליוס פתחה כחמישה מפעלים שבהם יוצרה עדשת ההליוס-44 עבור השוק בברית המועצות,אחת ברוסיה,אחת באוקראינה,אחת בבלורוס,אחת ברומניה ועוד אחד באוקראינה שהוקמה אחרונה ופסקה לפעול…אחרונה.
ב 1992 ירד מפס היצור ההליוס 44 האחרונה ומאז צברה לה העדשה קהל מעריצים רחב מאוד,גם בגלל שכיחותה,ומחירה הזול,וגם בגלל יכולותיה האופטיות הטובות מאוד ובעיקר בגלל יישום לא מדויק של הנוסחה האופטית של קרל צייז ובגללה בשולי התמונה ישנו בוקה עגלגל,יפה פה,שלא ניתן ליצר אלא באמצעות העדשה הזו. התכונה הזו הפכה את העדשה לשכיחה ונדרשת בקרב צלמי פורטרטים וצלמי מאקרו.
מאז החל יצורה של ההליוס 44 ועד להפסקתו היא הייתה מבוססת תבריג ה M42 ברם:מתאמים לעדשות של קנון,ניקון פנסוניק והמצלמות של פנטקס,טרם נמכרה לסוני,יוצרו והפכו את העדשה הזו לחביבה ושכיחה בקרב צלמים עם מצלמות דיגיטליות של היצרנים האלה.
מפעלי ההליוס 44 לא יצרו גרסת עדשה אחת אחידה ושוות ערך אופטית ובאיכות החומרים.יש כעשר גרסאות הליוס 44 כשהטובות ביותר,מבנית,חומרים ודיוק אופטי,הן אלה שיוצרו במפעל בבלרוס. ברם מפעל זה היה הראשון שחדל לפעול ועדשות הליוס 44 מתוצרתו נדירות. שני המפעלים באוקראינה נחשבים למי שיצרו את גרסאות ההליוס 44 הטובות יותר ותוצרתם היא גם השכיחה ביותר,כאשר העשור האחרון לקיומם חלק מחלקי העדשה הפך מברזל/מתכת לפלסטיק.
המפעל ברוסיה ידוע באי יציבות תפעולית וחלק מתוצרתו נחשב באיכות גבוהה וחלק באיכות גרועה עד בלתי נסבלת.
המפעל ברומניה ידוע באיכות הירודה של עדשות ההליוס 44 שהוציא תחת ידיו ושומר נפשו ירחק.
עדשת ההליוס היא עדשה קבועה ללא מיצב,עם פוקוס וצמצם ידניים שכבאחת מתת הסדרות יש פוקוס אוטומטי ובשנייה פוקוס שמכויל,על ידי המשתמש,לערכים שבין X ל Y.
למי שירצה לרכוש עדשת הליוס 44 מומלץ לקרוא נתונים וסקירות על דגם העדשה שמוצעת ולהחליט על כדאיות רכישתה.
ההליוס שאני רכשתי היא מתוצרת המפעל באוקראינה,היא יוצרה בתחילת שנות ה-80 של האלף הקודם הפוקוס שלה…אוטומטי לפי ההגדרות של הליוס,לא ניתן לכייל ערכי פוקוס,בין לבין,ניתן לבחור,ידנית,בפוקוס הרצוי.
צמח הקיקיון המצוי הוא צמח יחידאי במשפחת החלבלובים. מקורו באפריקה,משם התפשט לשאר העולם כולל ארץ ישראל. הצמח ידוע כרעיל לאדם ואין לאכול או לצרוך מפרותיו או עליו בשום אופן. אבל,הוא דוגמן יפה ויחד עם ההליוס 44 יצאתי לצלמו בחצר האחורית…שלי – והתמונות,הן כאן לפניכם ושימו לב לבוקה של העדשה ובעיקר בפינות התמונה.
מנחם.