כורכום – קרן הכרמל וחורשת הארבעים.

הכרכום הוא צמח רב שנתי ממשפחת האירוסים. שמו המדעי Crocus נגזר מהתואר הלטיני: Crocatus שפרושו:צהוב כתום. לפרח צורת גביע שלרוב צבועה צהוב ולבן אך גם,סגול ורוד וארגמן. עליו של הפרח צרים,ארוכים וישרים ובאמצעם עובר קו בצבע שחור. לכל פרח שלושה אבקנים בדיוק. במקורותינו מוזכר הכרכום כצמח בושם והא חלק מקטורת הסמים,שהיא קטורת שבה תערובת של בשמים ואותה נצטוו הכהנים להקטיר פעמיים ביום:בבוקרו של יום ובין ערביים. ההקטרה היתה נעשית בבית המקדש על גבי מזבח עשוי זהב. תבלין הזעפרן מופק מיצירת צלקת שיוצרים בפרח של הכרכום התרבותי שהוא צמח אחר ממשפחתו של הכרכום אך אין לבלבל בין הטבלין הידוע לבין צמח הכרכום שעליו דיון זה. תבלין הכורכום: את התבלין מפיקים משורשה של הכורכומה הגדולה שהיא צמח ממשפחת הכרכום שבדיון אך לא הוא עצמו ואין לבלבל בין השניים. כאמור: הכרכום הוא ממשפחת האירוסים הפקעתיים קרי:הוא עצמו פורח מפקעת הטמונה באדמה וממנה עולה הצמח בעונת הסתיו. למדע ידוע על כשמונים מינים של כרכום מתוכם כשלושים מתורבתים. בארץ ידועים עשרה מינים של כרכום כולם כאחד מוכרזים כצמח מוגן. הכרכום איננו נמצא בסכנת הכחדה אם כי בתי הגידול שלו,בישראל,הולכים ומצטמצמים.

להמשך קריאהכורכום – קרן הכרמל וחורשת הארבעים.

נחל סלוודורה – בריבוע.

אני אוהב לחזור לאתרים שכבר ביקרתי בהם,בעיקר משום שאני מכיר כבר את האתר ויכול להגיע לנקודה,או נקודות,שבהן נוף שאני רוצה לצלם וגם מאתגר עצמי בלקיחת התמונות בדרך שונה מאשר בדרך כלל. בשישי שעבר,בשעת ערביים,חזרתי לנחל סלוודורה שנשפך לים המלח. כקילומטר מתחילת המסלול ישנה תצפית אל חפיו של ים המלח ולשם שמתי את יעדי. את המצלמה שלי קינפגתי לצילום בריבוע קרי ביחס של 1:1 תוך ניצול שעת ערביים שסיפקה אור אפי ומעניין לחופיו של ים המלח,כפי שנשקפים מנקודת התצפית הזו. הסלוודורה הפרסית,שעל שמה נקרא הנחל,הוא ספק שיח ספק עץ רב שנתי וירוק עד. פרותיו משמשים למאכל על ידי יעלים ושפנים. נחל סלוודורה הוא אחד הקטנים בחופיו של ים המלח. אורכו כשלושה קלומטרים והוא נאסף ברמת מדבר יהודה ומיד נופל מרום 400 מטרים,בסידרה של מפלים,את מצוק ההעתקים ונשפך לים המלח. הנחל נחל אכזב וגם בארועים של שיטפונות הזרימה בו איננה חזקה. המפל האחרון בסידרת המפלים בהם נופל הנחל את מצוק ההעתקים גובהו כ-70 מטרים ובחלקו התחתון ישנה נביעה קטנה מאוד של מים ולידה צומחת הסלוודורה הפרסית שעל שמה נקרא הנחל. ספיקת המעיין כעשרה ליטרים לשעה,המים מרירים ואין בהם די כדי לגרום לזרימה בהמשך הנחל.

להמשך קריאהנחל סלוודורה – בריבוע.

חוף אכזיב וחוף בצת – נובמבר 2021.

בין פאתיה הצפוניים של נהריה ועד לצוק ראש הנקרה נמצאות ארבע שמורות טבע מוכרזות. אורך החוף כשישה קילומטרים ברם: הגבולות בין שתיים משמורות הטבע איננו ברור ויותר נוטה לחלוקה על פי שמות חופי הרחצה המוכרזים שלאורך החוף. חלוקת שמורות הטבע המובאת כאן מבוססת על אלמנטים גאוגרפים קרי שני נחלים שנשפכים לים ומשכך: בחוף הים השמורה הדרומית היא שמורת אכזיב. שמורת אכזיב מתחילה בפאתיה הצפוניים של נהרייה ועד לשפך נחל אכזיב לים,וכוללת את שמורת הטבע אכזיב. למעט שמורת הטבע אכזיב הגישה לחוף במקטע הזה היא חופשית לציבור. בין שפך נחל אכזיב,או כזיב בשמו הערבי,ועד לשפך נחל בצת משתרעת שמורת החוף בצת שממשיכה צפונה,משפך נחל בצת,עד להדום צוק ראש הנקרה. הגישה לחלק זה של חוף הים ושמורת הטבע הוא חופשי לכלל הציבור. צוק ראש הנקרה הוא שמורת טבע נוספת ברם הצוק נמצא בבעלות פרטית,קרי: מופעל על ידי קיבוץ ראש הנקרה והפיתוח של האתר נמצא באחריות קק"ל. השמורה הרביעית היא שמורת הטבע ים שהוכרזה סופית ב 2020. השמורה כוללת את הים שבין פאתיה הצפוניים של נהריה ועד לנקרות ראש הנקרה. מזרחה:מוגבלת שמורת הטבע ים אכזיב בחוף הים ומערבה נמשכת במים הטרטריאלים של ישראל,קרי:במרחק של כ 11 ק"מ מהחוף. בצפון השמורה נתחמת בגבול הימי בין ישראל ללבנון.

להמשך קריאהחוף אכזיב וחוף בצת – נובמבר 2021.

חורבת מלח – פריחת הסתיו.

בחלקו הצפוני של אזור התעשיה של אור עקיבא נמצא אתר המתוארך לתקופה הרומית ביזנטית. באתר התקיימה פעילות של חציבה,ככל הנראה פעלה בו מחצבה לאבן החול לצרכי בנייה. בינות לאתרי החציבה נמצא מבנה קולומבריום. קולומבריום הוא מבנה החצוב בסלע ושימש,בתקופה הרומית, כמבנה קבורה כשבגומחותיו הושמו כדים ובהם אפר אדם. הקולומבריום של חורבת מלח לא נחקר מעולם ברם מחקר של מבני קולומבריום,השכיחים בשפלת יהודה,לא מצא ראיות לשימוש לפולחן וקבורה. ישנה סברה שהקולומבריום שימש כבית גידול ליונים אך המחקר המדעי לא מצא סימוכין גם לכך. האתר מוזנח ולא הוכרז מעולם כשמורת טבע ומשכך,למרות שנמצא בגבולות של מספר רשויות מקומיות,עתידו לוט בערפל ואם לא יוכרז כשמורת טבע יבוא היום ויעלם תחת ערימות בטון ומגדלי מגורים. באתר גדלה צמחיה האופינית לעונות השנה בכלל ולסתיו בפרט ובביקור שלנו שם התמקדנו בשתיים:סיתוונית היורה והנרקיס הסתווי.

להמשך קריאהחורבת מלח – פריחת הסתיו.

חוף פלמחים.

במרחב ארץ ישראל ידועות שלוש ערים שלהן שם זהה כשהאחת: בפנים הארץ והשנייה לחוף הים. השלוש הן:אשדוד,עזה ויבנה. בשלושת הערים עיר הנמל,שלחוף הים,נקראות:אשדוד ים,עזה ים ויבנה ים. יבנה כעיר נמל מיושבת מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לימי הביניים. יבנה ים שוכנת ליד מעגן טבעי שנוצר בשונית הכורכר שבחוף ימה של ישראל והמסחר דרך הנמל שלה נמשך,לסירוגין,מתקופת הברונזה ועד לתקופת שלטון האיסלם בארץ ישראל. אתר יבנה ים נמצא בשמורת הטבע חוף פלמחים שמשתרעת משפך נחל שורק ועד לפאתי המועצה המקומית גן רווה,סך הכל 221 דונם של חוף ים ובו חולות נודדים – אחד הבודדים שנשאר בארץ ונגיש לציבור. בחוף פלמחים משמש כחוף הטלה של צבי הים ומתחם הטלה נשמר על ידי הרשוית ומהווה אחד ממוקדי ההטלה של צבי הים. בשישי שעבר ביקרתי בחוף ימה של פלמחים בשעת בין הערביים ובנסיון לתת לשעה האחרונה של יום השישי את מבט העין שלי דרך המצלמה שלי.

להמשך קריאהחוף פלמחים.

עינות צוקים – עין פשחה.

שמורת הטבע עין פשחה,עינות צוקים,היא שמורת הטבע הנמוכה בעולם ובה מאגר המים הגדול בישראל שאיננו מנוצל על ידי האדם ושמור לטבע בלבד. השמורה הוכרזה ב 1988 ושיטחה כ 4700 דונם כאשר השמורה מחולקת לשלושה חלקים: החלק הצפוני,שיטחו כ 2700 דונם,והוא סגור לגישה של בני אדם – שמור לטבע בלבד. החלק המרכזי,בן כ 500 דונם,פתוח לציבור וכולל בריכות שיכשוך ומתקני נופש. בחלק זה של השמורה ניתן לראות את נסיגת ים המלח עקב התיבשותו,כשהחוף נמצא כ 1000 מטר מזרחית לקו החוף של 1967. החלק השלישי של השמורה,בן כ 1500 דונם,סגור חלקית לבני אדם והביקור בו כרוך בביקור מודרך ובקבוצות בלבד. חלק זה ידוע,גם,בשם השמורה החבויה. פעמיים,מאז הוכרזה,נשרפה שמורת עין פשחה. לראשונה: ב 1988 פגז תאורה של צה"ל נחת בלב השמורה החבויה וגרם לדליקה שכילתה,כמעט כליל,את חלקה הזה של השמורה. בשנייה: היתה זו הצתה ככל הנראה על רקע לאומני ואירעה ב 2018,גם הפעם נפגעה השמורה ונגרם לה נזק כבד. על מנת לאזן בין החי לצומח בשמורה,ובפרט בעקבות שני מקרי השריפה באתר,הוכנס עדר של חמורי בר לשמורה. החמורים בולסים את העשב שגדל בשמורה ומאזנים בין הצמחיה הטבעית,החי הטבעי ובין עשביה הגדלה פרא בעקבות הפרת האיזון האקולוגי שגרמו שתי השריפות בשמורה. החי והצומח בשמורה מאופיין ביחדיות רבה וכל מה שנמצא בשמורה,בכלל,ובשל סכנת הדליקות בפרט מוגן ונמצא תחת הקטגוריה של חשש להכחדה. בשמורה זורמים מספר מעינות מליחים שספיקתם השנתית כ 70 מליון מ"ק בשנה. מליחות המים מאפשרת חיים הן בתוכם והן בגדותיהם ובעצם מעצבים את יחודה של השמורה,מעבר להיותה הנמוכה בעולם.

להמשך קריאהעינות צוקים – עין פשחה.

גן לאומי קומראן.

במישור הצפון מערבי של ים המלח כשלמרגלותיו נחל קומראן שוכן תל קומראן.ראשית המחקר הארכיאולוגי באל קומראן קשורה בארוע שבו מצא רועה בדואי כדים ובהן מגילות גנוזות הכתובות בעברית עתיקה. סיפרון של מגילות קומראן,שנמצאו במערות שבנחל קומראן בסמוך לתל,שווה התיחסות בנפרד ברם: מהכתוב במגילות עולה שאת אותן מגילות כתבו בני כת יהודית ובהן,בין השאר,תיארו את אורחות חייהם. בתקופה החשמונאית מתפצלת היהדות לשלושה זרמים:הצדוקים,הפרושים והאיסיים. המידע על זרם הצדוקים איננו רב אך מקובל לחשוב שהם שללו את התורה שבעל-פה,את החיים שלאחר המוות והחזיקו בפרשנות משלהם לתורה. הצדוקים נמנו עם בני מעמד הכהונה והאריסטוקרטיה של היהדות בתקופת בית שני. הפרושים הם מניחי אבני היסוד ליהדות האורטודוכסית כפי שמוכרת לנו כיום כזרם המרכזי ביהדות של ישראל 2021 ומשכך עקרי אמונתם מוכרים לכולנו דאז וגם היום. לגבי האיסיים הדיעות חלוקות. המידע על כת האיסיים ועל אורח חייהם מגיע אלינו ממקורות יוונים בלבד ואם משווים את הידוע לנו על האיסיים אל מול מה שנכתב על אורחות חייהם של "עדת היחיד" כת היהודים שישבו במערות קומראן והשאירו את מגילות ים המלח,נמצא: שאין התאמה בין השתיים ולא בטוח שיש קשר בין "עדת היחיד" שחיו בקומראן וסביבתה לבין האיסיים. המחקר הארכאולוגי בתל קומראן מצביע על מספר שימושים בתל ועל רצף ישובי שמתחיל,ונגמר,בתקופת בית שני. הממצא מדבר על אתר ובו מרכז רוחני עם הרבה מאוד מקווי טהרה,ממצא שמשייך את האתר לעדת היחיד כמו גם מיצד חשמונאי שככל הנראה שימש להגנה על הדרך שלמרגלותיו וגם ממצאים מעידים על חנייה של צבא רומי באתר לקראת סוף התקופה. המידע המדעי אודות כת האיסיים לוט בערפל ולעומת זאת,אורחות חייהם של כותבי המגילות הגנוזות,כמו גם הממצא הארכאולוגי בתל קומראן מעלים את הסברה המדעית על כך שהאתר שימש זרם בקרב הצדוקים ו/או שימש את הכהונה הצדוקית כאתר להימלט אליו במקרה ויהיה צורך,אם כתוצאה מצורר או במקרה והזרם הפרושי יצר את צעדיהם.

להמשך קריאהגן לאומי קומראן.

עין חמד.

גן לאומי עין חמד שוכן בהרי ירושלים באפיק נחל כיסלון,על דרך רומית עתיקה שנודעה בשם "דרך אמאוס",נתיב שחיבר את ירושלים לשפלה והיה בשימוש בעיקר בתקופה הצלבנית,תקופה שבה ניתן לו שמו זה. אתר עין חמד לא נחקר ארכאולוגית למעט ממצאים מהתקופה הצלבנית. הצלבנים,נהגו לבנות חוות חקלאיות לצידי דרכים מרכזיות בארץ,וכך גם עשו בדרך אמאוס באכה ירושלים. בגן לאומי עין חמד הקימו הצלבנים מצודה ששימשה כמאחז חקלאי ששמר הן על דרך אמאוס,בואכה ירושלים,והן על מאגר המים,נחל כיסלון,שלידה וכל זאת: על מנת לאפשר תנועה חופשית לירושלים ומקום להצטייד במים,וניצול המים לצרכי חקלאות. בלב השמורה נמצא המבנה הצלבני שנחקר ארכאולוגית ונמצא ששימש כחווה חקלאית,כמו גם כמבנה שמירה על מקור המים ומקום מנוחה לשירות הצלבנים לירושלים. התעוד הצלבני כמעט ולא מזכיר את החווה בעין חמד אך ממנו על למדים שהמקום כונה "אקווה בלה",היה שייך למסדר ההוספיטלרים והיה תחת חסותו של דוכס הונגריה ולא היתה לו כל חשיבות דתית. בסמוך למבנה הצלבני שוכן בית קברות מוסלמי,ובו קברים עתיקים. בית הקברות מכיל אלה ארץ ישראלית ואלון מצוי עתיקי יומין. בבית הקברות מוצב קיברו של שייח’ עבדאללה שייח מכובד על האיסלם ומשכך השתמר המקום בכלל והעצים שבו בפרט. בית הקברות פעיל עד היום ומשמש את הכפרים עין ראפה ועין נקובה. בית הקברות המוסלמי,והעצים שבו,הם חלק משמורת הטבע המוכרזת מה שתורם לשמירת העצים העתיקים שבו. הגישה לבית הקברות מהשמורה עצמה חסום והוא נגיש לתושבי הכפרים עין ראפה ועין נקובה בלבד. אתר עין חמד מורכב מארבע מעינות שנובעים בחלקו המזרחי של האתר,מתנקזים לאפיק אחד וזורמים,ברחבי השמורה,באפיק שאורכו כ 400 מטרים. נביעת עין חמד היא הגדולה בארבעת הנביעות שבאתר ועל שמה נקרא הגן הלאומי. עד 2009 בגן הלאומי זרמו מי הנביעות של ארבעת המעינות שבאתר ברם,לאחר 2009 ולאחר שורה של שנות בצורת ספיקת המעינות ירדה וחלקם יבשו. המים הזורמים,כיום,בגן הלאומי הם מי נגר עילי שמקורם בגשמים שירדו בהרי ירושלים,נאגרו בבריכה תת קרקעית שבנתה רשות הטבע והגנים והם מוזרמים באפיק נחל כיסלון,שעובר בגן הלאומי,ובקצה המערבי של האתר נאגרים,נשאבים חזרה למאגר ומוזרמים שוב בנחל וכך חוזר חלילה ואין עוד מדובר במי ארבעת המעינות כולל עין חמד שעל שמו שם הגן הלאומי. במהלך הזרימה של הנחל בתוככני השמורה הוקמו כמה סכרים,רובם טבעיים,שגרמו למספר בריכות שהגדולה מבניהן היא בגודל של 20 על 20 מטרים. רשות הטבע והגנים משמרת את אותן בריכות והן חלק ממוקדי הביקור בגן הלאומי.

להמשך קריאהעין חמד.

כביש 10 – ביקור חוזר אוקטובר 21.

כביש עשר נמתח לאורך גבולה הדרומי של ישראל עם מצרים. זהו אחד הכבישים הארוכים בישראל שמתחיל ברצועת עזה ועד לצומת הסיירים שבה נפגש עם כביש 12 מהלך 182 קילומטרים. בימות השנה כביש עשר סגור למבקרים ורשאים לנוע בו רק כוחות צה"ל. הגורם העקרי לסגירת הכביש הוא מעשי אלימות קשים של מבריחי הסמים,שמנצלים את ביתורי הואדיות בחלקו המזרחי של הכביש להברחת סמים לתחומי מדינת ישראל. מסיבה בו,ומסיבות משתנות של בטחון כללי,הכביש סגור. בהחלטה משוטפת של חטיבת פראן,החטיבה האחראית על בטחון שוטף לאורך הכביש,ושל המועצה המקומית רמת הנגב,הכביש נפתח אחת לחודש בשישי ובשבת לביקור בקטע המרכזי של הכביש שבין מעבר ניצנה להר כרכור ולצומת עם כביש 171. לפני כשנה,בצאת אחד הסגרים,בקרנו לראשונה בקטע המרכזי של כביש עשר,ביקור שהשאיר בנו רושם עז. בשישי האחרון של אוקטובר השנה,שוב נפתח חלקו המרכזי של הכביש לביקור ושמחנו לחזור אליו. מדובר בכביש נוף שכולל מספר נקודות עצירה והליכה,קצרה מאוד,המאפשרות להינות מהנוף של צפון סיני ודרום הנגב. את העבודה הקשה הכרוכה בסיור בכביש עושה הכסופה קטעי ההליכה קצרים מאוד ומבט הנוף שובה עין. יש משהו מיוחד בלחזור למקום שכבר ביקרתי בו. זה מאפשר עין יותר בוחנת ויותר בקורתית לנוף הנשקף. כביש עשר איננו יוצא דופן בהיבט הזה והעובדה שזהו ביקורנו השני בכביש טעמו האפי של הביקור הראשון נמוג קימעה,אם כי: העובדה שבשישי מעט מאוד מבקרים היו בכביש מה שאיפשר לנו לקחת את הזמון ולהינות מהנוף האפי של הנשקף מתחנות העצירה שלאורך הכביש,כאילו היה זה פתוח עבורנו בלבד. כשאני חוזר למקום שבו ביקרתי אני מנצל את ההזדמנות לפתח את התמונות בדרך שונה מזו שבה פותחו בביקור האחרון. מאחר וכביש עשר כרוך במגבלה סופית של נקודות העצירה והבחינה של הנוף השונות בדרך הפיתוח הכרחית על מנת שלא לחזור על האמירה מהביקור הקודם. אני רוצה לנצל ההזדמנות ולהביע תודתי לחיילי גדודיה השונים של חטיבת פראן שתפסו נקודות מפתח בכביש השרו אווירת בטחון והסבירו פנים ומן הסתם "נשארו שבת" על מנת לעשות כן,ולכן ולכם תודתי.

להמשך קריאהכביש 10 – ביקור חוזר אוקטובר 21.

נחל חרמון (בניאס).

נחל חרמון הוא המזרחי במקורות הירדן והוא אחראי לכרבע מספיקת המים של הירדן. אגן הניקוז של נחל חרמון כולל את צפון רמת הגולן והחלק הישראלי של הר החרמון. מי הנחל מחלחלים לקרקע באגן הניקוז שלו וזורמים,מתחת לפני הקרקע,עד למערת הבניאס שם נובעים המים וזורמים אל עבר הירדן. באתר הנביעה של נחל חרמון הקימו הרומאים מקדש לאל הרועים,עדרי הצאן,המוזיקה הפסטוראלית והשעשועים – פאן וכינו אותה:פניאס. במשך השנים עברה העיר פניאס ידיים,מהרומאים דרך בית תלמי עובר בתקופה האיסלמית והעותמנית וכלה בתקופה שהאזור היה בשליטת סוריה. השם בניאס הוא עיוות לשוני מהשפה הערבית שבה חסרה האות "פה" ומוחלפת באות "בית" העיוות הלשוני הושרש עם הזמן והעיר היוונית הפכה מפניאס לבניאס. הצמחיה באוזר נחל חרמון רב גונית מאוד וזאת בשל מפגש של שלוש חברות צומח:חברת אלון התבור והאלה האטלנטית האופינית לבתה של שולי עמק החולה. הבתה השנייה מאופיינת באלון המצוי והאלה הארץ ישראלית שמקורם במורדות רמת הגולן. הבתה השלישית מאופיינת בצמחיית נחלים שכוללת,בין השאר,ער אציל,אשחר רחב עלים ומילה סורית. ביקורנו במקום הצטיין במרבדים של חצבים ויופיה שובה העין של הבתה הרב גונית של הנחל,כמו גם זרימתו במפלים ואשדות בדרכו,אל הירדן.

להמשך קריאהנחל חרמון (בניאס).