שישי אחר הצהריים,השמש:מתחילה לערוב. הכסופה צריכה לשחרר מעט מסוסיה אני,והקנון,זקוקים לקצת אוויר נקי וירוק בעניים.
תל גזר,שבשפלה,הוא אחד מתליה החשובים של התרבות הארץ ישראל מהכנענים באכה רומא. בעוד חרטומה של הכסופה מופה אל עבר תל גזר על מנ לקבל עליו את שקיעתו של יום,אני צריך להמודד עם שתי עובדות: הישוב שדרכו אני עובר בדרך לתל הוא ישוב דתי ושעריו נסגרים עם כניסת השבת,והדרך,מהישוב,לצל לא עבירה עבור הכסופה.
מצאתי עצמי משאיר את הכסופה ברחובו הראשי של הישוב,ויחד עם הקנון שלי,עושה דרכי בשדותיו המוריקים אל התל. מהר מאוד מתחוור לי שאם אגיע לתל בעת השקיעה אאלץ לפגוע ברגשותיהם של תושבי הישוב,שלא לדבר:על למצוא עצמי נעול מאחורי שער חשמלי…סגור.
אז התוכנית משתנה ובמקום לעלול לתל ולצלם בו בעת השקיעה אני מחליט לעשות דרכי בשדות ובכרמים שלמרגלותיו,להינות מהירוק ומהאוויר הנפלא ו… לענג את עין העדשה בשרואות עיני.
ובקשה קטנה: השדות למרגלות תל גזר נקיים ובשלבים של הבשלה. זו פרנסתם של אנשים ומי שיחליט לבקר שם אנא:שימרו על הניקיון והדירו רגליכם מהגידולים שם כולל הכרמים – תודה.
והתמונות,הן כאן לפניכם:
מנחם.