עבדת – העיר הנבטית.

עבדת נוסדה על ידי הנבטים במאה ה – 3 לפנה"ס כחלק מהערים,והמיצדים,לאורך דרך הבשמים שעברה מדרום חצי האי ערב לנמל עזה. העיר נקראת על שמו של מלך הנבטים עבדת – המלך היחידי,בתרבות הנבטית שלאחר מותו הפך לאל,ברם: בתרבות הנבטית שלטו שלושה מלכים ששמם היה עבדת ולא ברור למי מהם הוקדשה העיר,אם כי:המחקר הארכיאולוגי סבור שמדובר עבדת השני שמלך בין 60-62 לפנה"ס.

במאה ה- 1 לספירה משתלטת רומי של מסחר הבשמים והתרבות הנבטית נטמעת אל תוך זו הרומית ונעלמת. בתחילה,הנבטים,הפכו ליושבי קבע בערים הנבטיות שבנגב,בהמשך נטמעו בערים אחרות והתרבות הנבטית,כמו גם קורפוס האלים שלה,פסקו מלהתקיים. מה בדיוק עלה בגורלם של צאצאי הנבטים שחיו במסגרת השלטון הרומי במרחב הנגב בכלל וארץ ישראל בפרט – לא ידוע.

עם ירידת התרבות הנבטית התרבות הרומית משתלטת על העיר עבדת ובמסגרת השלטון הרומי העיר מתרחבת ומקבלת גוון של עיר רומית טיפוסית. את הרומאים תופסים הביזנטים,בתורם,וגם הם מרחיבים את העיר ומחזיקים אותה כמרכז עירוני של הנגב המרכזי.

עם עליית הנצרות מוקמות בעיר כנסיות אך בהמשך ההסטוריה כוחה וחשיבותה של העיר הולך ופוחת. בתום התקופה הביזנטית חשיבותה של העיר יורדת וגם ביצוריה נחלשים והאתר ממשיך להיות מיושב,כשהוא עובר מיד ליד על פי אדוני הארץ,עד שבאמצע המאה ה – 8 לספירה פוקדת רעידת אדמה את העיר שבעקבותיה נזרע בה הרס רב,והעיר נעזבת ולא מיושבת עוד – מאז.

למרגלות תל עבדת מוקמת,בשנות החמישים,חוות מחקר של האוניברסיטה העברית שמטרתה לחקור,אמפירית,את אגירת המים וגידול הגידולים העתיקים שהיו נהוגים באזור מימי הנבטים ועד לסוף התקופה הביזנטית.

ב – 2009 הושחת תל עבדת על ידי שני בדואים שזעמו על הריסת בתים בנגב. הנזק שגרמו,השניים,באתר היה רחב היקף וכדי לתקנו הושקעו בשיחזור האתר ותיקון נזקי ההשחתה כ – 9 מליון שקלים. שני החשודים נתפסו ברם הראיות נגדם נאספו על ידי מדובב משטרתי שהוכרז כלא אמין באופן גורף. בשל כך הגיעה התביעה עם שני המשחיתים להסדר טיעון מקל ושניהם נשפטו לשישה חודשי עבודות שירות,ולא הורשעו בהשחתת האתר מעולם.

בשישי האחרון ביקרנו באתר והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.