בשיפולי מדבר יהודה,בערך באמצע הדרך בין ערד לחברון ומזרחית לשתיהן,נמצא הר חולד. הר חולד הוא תחילתו של נחל משמר שזורם מהר חולד מזרחה,מהלך 12 ק"מ,שבמהלכם נופל הנחל במפל שגובהו כמאה מטרים,ממנו ממשיך להתחפר בקניון עד שנשפך לים המלח.
נחל משמר לא נושב בידי אדם מעולם,גם לא בתקופת מדינת ישראל,שבתחומיה נמצא קניון נחל משמר. נחל משמר נמצא בין עין גדי למצדה כשמצפונו נחל צאלים ומדרומו נחל חבר.
נחל משמר הוא מהקטנים שבנחלי מדבר יהודה,והוא נחל אכזב. גודל אגן ההיקוות שלו הוא כ 30 קמ"ר שכולם סביב להר חולד.
ב 1961 יוצאת משלחת בראשות פרופ’ פסח בר אדון לנחל משמר. הכוונה: למצוא מגילות גנוזות בדומה לאלה שנמצאו בקומראן,נחל צאלים,נחל חבר ובמצדה.
במצוק הצפוני של ראש מפל נחל משמר,מצאו מערה ובחפשם אחר מגילות גנוזות מצאו:מטמון.
בתוככני מערת משמר נמצאה מחצלת ובה עטופים כלים שונים,רובם עשויים נחושת אך לא רק.
באותה שנה,צפונה משם,פרופ’ דוד אוסישקין מבצע חפירה במקדש הכלקוליתי שבעין גדי. הקשר בין שני הממצאים נקשר מיד.
החפירה במקדש,שבעין גדי כ 12 ק"מ צפונית למערת משמר,לא מגלה סימני אלימות במתחם המקדש וההרס שבו הוא תוצאה של שחיקה טבעית בלבד. מכאן מקיש אוסישקין,בדוח החפירה המקורי שפורסם ב 1980 וברוויזיה לדוח שנעשתה ב 2021,שהמקדש נעזב בעזיבה מתוכננת ומסודרת והושאר בידי המשתמשים בו ריק מתוכן ועומד על תילו. חשוב לציין,שאוסישקין משער שיושביו הכלקוליתים של המקדש סגדו למשהו שקשור במים שכן פתח המקדש,שהיה ללא שער או דלת,הוא לכיוון מפל דוד,הסמוך.
כלי הנחושת שנמצאו בנחל משמר מתוארים על ידי פסח בר אדון ככלי פולחן ומשכך שיער,בזמנו,שכלי הקודש האלה שייכים למקדש הכלקוליתי שננטש בעין גדי,וסביר:שמי שהיה אחראי על מעשה הנטישה טמן את כלי הקודש במערת משמר לעתיד לא ידוע.
גם אוסישקין סבור,אז והיום,שכלי הקודש שנמצאו בנחל משמר שייכים,במקורם,למקדש בעין גדי וכדבריו:”נראה שחמישים שנה אחרי גלוי מטמון נחל משמר ואחרי חפירת המקדש הע’סולי בעין גדי אנו רחוקים מלמצות את ידעתינו על נושאים אלה. החיבור בין המקדש והמטמון נשאר בגדר השערה בלבד,שאי אפשר להוכיח או להזים אותה".
באמצעו של חודש ספטמבר 2021 ערכתי ביקור בנחל משמר – והתמונות:הן כאן לפניכם:
מנחם.