החמנית המצויה,ובשמה העממי חמניה,היא צמח גר בישראל. היא עשתה עליה ממערב ארה"ב שם היא חלק מהבתה הטבעית. בישראל מרבית צמחי החמניה ימצאו בתצורה של גידולים חקלאיים במטרה לנצל את הצמח להפקת שמן חמניה וגרעיני החמניה המפורסמים בשמם העממי "גרעינים" שתפסו להם מקום של כבוד בסלון הבית הישראלי כפיצוחים בעת צפייה בשידור משחק ספורט,בדרך כלל כדור רגל או כדורסל אך לא רק הם.
החמניה מגודלת בשטחי חקלאות כשהמטרה העיקרית היא להפיק ממנה את שמן החמניות. שמן החמניה מופק מזרעי הצמח,אותם זרעים המשמשים לפצוח,ומשמש למטרות של בישול,טיגון וכמתחלב במוצרי קוסמטיקה. רוסיה ואוקראינה הן יצרניות שמן החמניות הגדולות העולם ובשל המלחמה ביניהן כמות שמן החמניות בשוק פחתה ואת מקומו תופס שמן הקנולה שגם הוא צמח מיבשת צפון אמריקה ומגודל שם למטרה של הפקת שמן בלבד.
שמה של החמניה נקשר באמונה שצמח החמניה עוקב אחרי השמש ממזרח למערב. תופעה זו,של צמח העוקב אחר השמש,איננה ייחודית לצמח החמניה ולמעשה החמניה עוקבת אחרי השמש רק בצעירותה. בבגרותה היא פונה כל היום לכיוון מזרח אסטרטגיה המאפשרת לה לצבור חום ובעקבותיו משיכת מאביקים יעילה יותר.
החוחית,ציפור שיר ממשפחת הפרושיים,מופיעה בישראל בשני תת מינים,תת מין אחד יציב והשני חורף בה. החוחית ניזונה מזרעים של קוצים שונים ומאז שתורבתה החמניה ומגודלת בשדות החקלאות בארץ אוכלוסיית החוחית,מתת המין היציב בארץ,גדלה וזרעי החמנית משמשים לה כמזון וזאת מאחר שבני האדם צמצמו את שטחי הגידול של הקוצים שמהן הייתה ניזונה בעבר.
ביום שישי האחרון ביקרנו בשדות החמניה שברכס לטרון בעמק איילון והתמונות,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – חמניות-רכס לטרון ועמק איילון.
מנחם.