הר אדיר הוא חלק משמורת הטבע הר מירון. הוא נמצא בין הישובים סאסא,מתת וחורפיש. הר אדיר מתנשא לגובה של 1008 מטרים ולא רחוק מפסגת ההר מצפור לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה,מצפור הצופה אל הגליל העליון ודרום לבנון.
הדרך הרגלית אל המצפור,יש שתי דרכים אחת לכלי רכב והשנייה רגלית,עוברת בחורש ים תיכוני הכולל עצי אלון ולהם גזעי עבות קסומים,עצי אלה, עצי עוזרר וקטלבים. המסלול הרגלי תלול ונמשך לאורך של כ 1500 מטרים ובעליה של כ 250 מטרים,על פניו נראה טיפוס מתון,בפועל:טיפוס די קשה ומאתגר את הגוף,את העיניים ואת עדשות המצלמה. הגישה לפסגת הר אדיר חסומה בפני הציבור בשל מתקן צבאי הנמצא בפסגת ההר.
ב 1937 המנדט הבריטי סולל כביש לאורכו של גבולה הצפוני של ישראל עם לבנון,גבול שסומן במסגרת הסכמי סייקס פיקו. לאחר קום המדינה,כביש הצפון מקבל את סימונו ככביש מספר 899 ולאורכו נטעים כמה וכמה ישובים שמהווים את ישובי גבול הצפון עד היום. במשך השנים שופץ הכביש,בחלקו,וחלקים חדשים נוספו אליו וכיום כביש 899 עובר ברובו,אך לא כולו,בתוואי כביש הצפון הבריטי. שלטי הסימון בכביש מאוד מבלבלים ולמעשה כביש הצפון,כביש 899,מורכב משני חלקים כביש הצפון,או כביש 899 ,מזרחי ו"סתם"כביש 899,כביש הצפון.
בסמוך לצומת חירם,כביש 899 נחלק לכביש הצפון ולכביש 899ה מזרחי,שממשיך במגמה צפונית מזרחית אל גן לאומי ברעם,ובטבורו בית הכנסת של ברעם – לשם שמנו פעמינו לאחר הירידה,הרגלית,מהר אדיר.
סיפורה של ברעם הוא מסיפוריה העצובים של מדינת ישראל. לאחר קום המדינה אחד מהישובים בכביש הצפון הבריטי היה היישוב בירעם,ישוב של נוצרים מרונים. מסיבות של ביטחון המדינה תושבי בירעם,יחד עם הכפר הסמוך איקרית,גורשו מבתיהם תוך הבטחה שכאשר ירגע המצב הביטחוני בגבול הצפוני יורשו לחזור לכפריהם ולאדמותיהם. ביוני 1949 בסמוך לכפר המרוני בירעם מוקם קיבוץ ברעם שנמצא שם עד היום. שטח הכפר הנטוש,בירעם,הוכרז כגן לאומי שבטבורו בית הכנסת של ברעם וגם הכנסייה המרונית של בירעם. תושבי איקרית ובירעם,ניסו כמה פעמים לחזור לכפרים שלהם לרבות באמצעות בתי משפט ישראלים ניסיון שלא צלח,ברם:הכנסייה שבגן הלאומי פעילה ופתוחה בפני תושבי הגליל המרונים כולל אלה שבמקורם גרו בכפר בירעם.
בית הכנסת הגדול של ברעם נבנה בתקופת התלמוד בין המאות ה 2 ל 5 לספירה. כמו שאר בתי הכנסת בני תקופתו שנבנו בגליל,פיתחו פונה דרומה אל עבר ירושלים,אך חזית בית הכנסת של ברעם שונה משאר בתי הכנסת בני תקופתו שבגליל,בכך שהיא מכילה פורטיקו בן 6 סטווים,בור מים ושלושה פתחים כשהמרכזי מביניהם הוא הגדול ביותר והוא מעוטר בתחריט של זרים וחיות מכונפות. לבית הכנסת הייתה קומה שנייה שנישאה על שורת עמודים פנימיים שלה צורת האות העברית "ח". איפה היה ארון הקודש לא ידוע. בית הכנסת במצב שימור מאוד מרשים בעיקר של חזיתו,אך לא רק,והוא מיוחד וייחודי מבין בתי הכנסת שנבנו בגליל בין המאות השנייה והחמישית לספירה.
התמונות מהר אדיר ומבית הכנסת של ברעם,הן כאן לפניכם:
מנחם