בתחילת המאה הקודמת על גיבעה נישאת הצופה אל פרדסים בפאתי כפר גבירול,שברחובות,הוקמה וילה ששימשה את משפחת שהין בני כפר קובייבה. בתחילת שנות ה- 50 של המאה הקודמת,ננטש כפר קובייבה ועימו הוילה של משפחת שהין ספק באקט של גירוש. משפחת שהין עברה להתגורר ביפו ובשדות הכפר הוקם כפר גבירול,היום אחת משכונותיה של העיר רחובות.
אזור קובייבה מיושב מתקופת הברונזה וחפירות ארכיאולוגיות גילו שרדים של עיר,מתקופה זו,בשם אלתקה הידועה.ממקורותינו,כעיר של הלווים.
לאחר נטישת הוילה של משפחת שהין היא שימשה,חליפות,כמקום מושבם של חסרי בית. לבעליה של הוילה הפך מנהל מקרקעי ישראל,כממונה על נכסי נפקדים,שהשימוש של המבנה על ידי חסרי בית לא נשא חן בעיניו וכנגד המבנה הוצא צו הריסה.
עירית רחובות,שהבינה את חשיבותו הארכיטקטונית וההסטורית,של המבנה מיהרה להכריז עליו כמבנה לשימור על סמך העובדה שהוילה נמצאת בשטח השיפוט של עירית רחובות.
המבנה נמצא בהליך של הכרזה על מבנה הסטורי לשימור,אך מנהל מקרקעי ישראל מיהר לממש את "זכויותיו" באתר ומילא את המבנה בכ – 70 קוב בטון,על מנת להקשות את השימוש בו על ידי חסרי בית.
את המבנה,או מה שנשאר ממנו לאחר שמולא בבטון,מעטרות כמה יצירות גרפיטי נאות למדי שבוצעו על ידי אמנים אנונימיים. מעבר ליצירות הגרפיטי וההרס שזרע מנהל מקרקעי ישראל בוילה מדובר במבנה ארכיטקטוני מראשית המאה הקודמת יפה תואר ומעניין.
בשישי האחרון,לאחר הביקור במושב יציץ,ביקרתי במקום והינה כאן לפניכם את שקלטה עין המצלמה.
בתקווה שהליך השימור יסתיים בקרוב על ידי עירית רחובות והמבנ לא רק יזכה לשימור המגיע לו הוא גם ישופץ וינוקה ויהווה אבן שואבת לחובבי ארכיטקטורה של ארץ ישראל.
פרטים נוספים,ומרתקים,על הוילה של משפחת שהין בקישור הזה: מכאן.
מנחם.
