אולגה בלקינד נולדה ב-1852 בעיירה קטנה בבלארוס. את השכלתה רכשה ב"חדר" שניהל אביה בכפר הולדתה. בגיל הטיפש עשרה עקרה מכפר הולדתה ועברה לעיר פטרסבורג,שם למדה:מיילדות.
בתקופת שהייתה בפטרסבורג הכירה מהנדס רוסי עמו ניהלה רומן אוהבים שנמשך כמה שנים,והסתיים כשהחליטה לעלות לארץ ישראל.
לאחר סיום לימודי המיילדות התקבלה למשרת מיילדת בארמון הצאר לילד את מקורביו שנכנסו להריון מחוץ לחוק,עבודה שפרנסה אותה ברוחב לב.
ביתה של אולגה בלקינד הפך,עד מהרה,למקום מפגש לאינטלקטואלים יהודים ולחברים בתנועת "בני ציון".
אחיה של אולגה,ישראל ואחותה פניה היו ממייסדי תנועת ביל"ו ברוסיה,ופקדו את ביתה בפיטסבורג תכופות. בבית אולגה התגבש הרעיון לעלות לארץ ישראל ולהקים בה ישוב שיתופי שיהווה בסיס לעולים אחרים בארץ ואכן,ישראל ופניה,עלו לארץ כשאולגה נשארה בבית הצאר.
ב-1886 מקבלת אולגה מכתב מאביה ובו הוא מספר לה על כך שאחותה פניה עומדת ללדת ומבקש ממנה לעלות לארץ ישראל וליילד את אחותה. אולגה עוזבת את המשרה המיטיבה בחצר הצאר,את אהובה המהנדס הרוסי ועולה לארץ ישראל.
בארץ,אולגה מתיישבת בראשון לציון,מילדת את אחותה ומאוחר יותר משתתפת במרד של איכרי ראשון בפקידי הברון,מרד שמצליח בהדחת פקיד הברון בעיר. במהלך המרד פוגשת אולגה בחור הצעיר ממנה ב-12 שנה בשם יהושוע חנקין והשניים נשאים.
אולגה ויהושוע חנקין עוברים לגור ביפו ליד משפחתו של חנקין בעיר. אולגה עובדת כמיילדת אצל רופאת הנשים,הראשונה בארץ,פניה בלקינד – הלא היא אחותה שלשם ילודה עלתה לארץ כמה שנים קודם לכן.
בתחילת חיי הנישואין של הזוג חנקין התקשה יהושוע לגאול אדמות ועיקר פרנסת הבית הגיעה מאולגה,שהסתובבה באזור יפו רוכבת על גבי חמור והגיע לסייע ליילד מתושבי הארץ,יהודים,ערבים ובדואים ואגב כך רכשה את אמונם.
במסגרת יחסיה עם תושבי הארץ,כמיילדת,שמעה אולגה על אדמות באזור נחל דורן שמוצעות למכירה. אולגה סיפרה על כך לבעלה,יהושוע,והזוג רכש את האדמות במימון תורמים מרוסיה. אדמות דורן הן רחובות של היום.
לאחר רכישת אדמות דורן אולגה הייתה מעורבת בעסקי גאולת הקרקעות של בעלה יהושוע.
ב-1891 אולגה ויהושוע מעורבים ברכישת אדמות חצ’ירה מהאפנדי סלים ח’ורי. רכישת אדמות חצ’ירה ארכה מספר שנים בשל משא ומתן קשוח בין חובבי ציון,ברוסיה,אולגה ויהושוע,בישראל והאפנדי חורי. ב-1891 בסיועה של אולגה בגיוס הכספים נקנות אדמות חצ’ורה ושמה משונה לחדרה.
אדמות חדרה היו משובצות בביצות רבות ואולגה הייתה הרוח החייה שעמדה מאחורי יבוש הביצות שמומן בכספים שהיא השיגה ברוסיה ובביצוע של פועלים מומחים ליבוש ביצות שהובאו ממצרים.
אולגה ויהושוע קבעו את ביתם בחדרה. כאמור,עיקר השטח היה משובץ ביצות,ולכן בית חנקין נבנה על גבעת הכורכר מעל לחוף ימה של חדרה ונמצא שם עד עצם היום הזה.
אולגה התגוררה בבית בחדרה ובנוסף לגיוס כספים לפרויקט יבוש הביצות עסקה במיילדות בישוב היהודי והערבי באזור. יהושוע,שרוב ימיו היה עסוק בגאולת קרקעות,מיעט לבקר בביתו שבחדרה ורוב הזמן הבית היה מאויש על ידי אולגה בגפה.
בתקופה שבה יהושוע ואולגה רכשו את אדמות רחובות וחדרה עסקיו של יהושוע הדרדרו. ספסרות בקרקעות,שפשה באימפריה העות'מאנית שליטת הארץ דאז,וכמה עסקאות שהכסף שולם אבל הקרקעות לא הועברו גרמו ליהושוע להיקלע למצב כלכלי רעועה. אולגה נחלצה לעזרתו בכך שהחזיקה את הבית ושילמה את חובותיו של יהושוע מכספים שהרוויחה כמילדת וגם מכספים שהצליחה לגייס בעזרת קשריה ברוסיה.
רק בתחחילת המאה ה -20 מצבו של יהושוע התייצב והוא רכש את אדמות עמק יזרעאל. אולגה המשיכה לעסוק כמיילדת וביתה הקבוע היה הבית בחדרה.
כבר בתחילת נשאיהם של הזוג חנקין הסתבר שאולגה עצמה:עקרה. את עזרתם ביקשו מפניה בלקינד,אחותה של אולגה,שלמדה רפואה,במימון ובעידודה של אולגה,שלאחר וחקרה,פניה,וחיפשה אחר פתרון לעקרות של אולגה,ובעידודה של האחרונה,התמחתה ברפואת נשים והייתה לרופאת הנשים הראשונה של הישוב בארץ ישראל. אולגה ויהושוע מעולם לא חלקו ילד.
ב-1943 בגיל 91 נפטרה אולגה בביתה שבחדרה. יהושוע,שראה בה עוגן חייו,נעצב עד למאוד והיה חשש שלא יתאושש מאסונו.
אולגה נקברה בחלקת קבר שקנה,עבורה ועבורו,יהושוע בגלבוע,חלקת קבר המשקיפה על עמק יזרעאל שאותו גאל יהושוע.
ביתם של אולגה ויהושוע חנקין שופץ והיום הוא פתוח לציבור ופועל בו בית קפה. הבית משקיף על חוף ימה של חדרה חוף ים ייחודי ביופיו – והתמונות ממנו,כפי שנלקחו על ידי,לפניכם.
ובהזדמנות זו אנצל להוקרה את פעילותה רבת המעשה של אולגה חנקין,שלא בצדק חסתה בפעילות גאולת הקרקעות של בעלה – יהושוע.
מנחם