ינואר 1852 להוייסק שבבלרוס של היום נולדת ביתם הבכורה של מאיר ושפרה בלקינד,אולגה שמה. בילדותה אולגה מקבלת את חינוכה ב"חדר" של אביה שם היא לומדת,גם,עברית בה שלטה כדי ציטוט בעל פה של התנ"ך. בהגיעה לגיל 18 עוברת אולגה לגור בסנט פטסבורג.
בתקופה זו לא הורשו יהודים להתגורר קבע בסנט פיטסבורג אלא אם היה להם מקצוע הנדרש על ידי השלטונות. אולגה למדה טלגרפיה ועסקה במקצועה בתחנת הרכבת המקומית. בעת הזו הכירה אולגה גבר צעיר מהנדס במקצועו שהפך לבן זוגה,וגם היה מקושר בקרב השלטון הסובייטי. בעזרת קשריו קיבלה אשרת מגורים קבועה בסנט פטסבורג והחלה בלימודי מקצוע המיילדות. לאחר שסיימה ללמוד מיילדות הצטרפה למוסד שייסדו נשים ממשפחת הצאר מוסד שעסק במיילדות של בנות משפחת הצאר שנכנסו להריון מחוץ לנישואין ועשה בו חייל וגם הון מכובד.
אולגה מאמצת את הציונות לחיקה ובהשראת אחיה מצטרפת לתנועת הבלו"ים שבמסגרתה הקימו קבוצה שמטרתה הייתה להקים יישוב חקלאי שיתופי בארץ ישראל,רעיון שגרם להקמת התנועה הציונית הסוציאליסטית שאותה אולגה,אחיה ואחרים,נחשבים כמייסדיה.
ב 1886 בעקבות מכתב מאביה שכבר שהה בארץ ישראל עוזבת אולגה את בן זוגה,את מקום עבודתה ועולה לארץ ישראל ומתיישבת בראשון לציון שם יילדה,בין השאר,את ביתה הבכירה של פיינה פיינברג שושנה.
זמן קצר אחרי שהגיע אולגה בלקינד לראשון לציון פרץ מרד האיכרים השני בראשון לציון. המרד פרץ על רקע דרישת נציג הברון רוטשילד להפוך את איכרי ראשון לציון מאיכרים לשכירים. נשות המורדים ביקשו מאולגה לעמוד בראש משלחת לברונית דה רוטשילד,ששהתה בארץ יחד עם בעלה הברון רוטשילד,על מנת לשכנע אותה ואת בעלה לסגת ממהלכו של אוסוביצקי,נציג הברון. אולגה והאחרות נפגשו עם הברונית וזו,האחרונה,שכנעה את בעלה ואוסוביסקי פוטר מתפקידו ומהלך הפיכת האיכרים לשכירים נבלם.
בתקופה זו מכירה אולגה בחור הצעיר ממנה ב 16 שנה העונה לשם יהושוע לבית חנקין וב 1888 במושבה יבנה השניים נישאים. אולגה חנקין ובעלה מתגוררים ביפו,אולגה ממשיכה לעסוק במקצוע המיילדות כשהיא רוקמת יחסים עם מכובדים מקרב ערביי ישראל והבדואים,קשרים שעד מהרה הופכים לקשרים המביאים לידיעתו של בעלה,יהושוע,מידע על קרקעות למכירה,קרקעות אותן הוא רוכש.
ב 1890 מיילדת אולגה את בנו של ערבי נוצרי עשיר שמתגורר ביפו,ממנו היא שומעת שיש ברשותו כעשרת אלפים דונם באזור נחל דורון. אולגה מעבירה את המידע לבעלה יהושוע שרוכש את האדמות באותה השנה ועליהן מוקמת העיר רחובות.
ב 1891 אגודת חובבי ציון מליטא חושבת לעלות לארץ ולהתיישב בה. האגודה מגייסת כספים ובתיווכו של יהושוע חנקין נקנים שלושים אלף דונם מאדמות חצ’ירה מידי האפנדי סלים חורי. יישוב האדמות נתקל בקשיים רבים,חלקם קשיים פרוצדורליים שמערים השלטון העות'מאני וחלקם בשל העובדה שרוב האדמות היו ביצה. אולגה נחלצת לעזרת בעלה והמתיישבים,בעצה אתה נבחרת קבוצה של גברים חסונים ובריאים שיוצאים לביצות חצ’ירה מתחילים בייבושם בהמשך מקימים את העיר חדרה.
בתקופה הזו יהושוע ואולגה חנקין מתגוררים ביפו,יהושוע חושב שזו העת להקים לעצמם בית משלהם ולצורך כך,ובעקבות מעורבותה של אולגה בהקמת חדרה מקים יהושוע בית על גבעה רמה,דרומית לנחל חדרה. הבית שבנייתו הושלמה אך בני הזוג חנקין מעולם לא עברו לגור בו.
עד לפטירתה ב 1942 אולגה,ויהושוע,לא חבקו ילד. אולגה נקברה בחלקת הקבר של בעלה בעין חרוד וביתם שבחדרה לא אוכלס מעולם. לימים נקראה השכונה המערבית של חדרה על שמה של אולגה חנקין וביתם עומד,נכון להיום,במקומו בחוף ימה של שכונת אולגה כשעזובה פושה בו לאחר שבית קפה שפעל בו נעזב.
ביתם של אולגה ויהושוע חנקין מוכרז כמבנה לשימור ותקוותי שהליך השימור יחל בו בטרם העזובה ומצוק הכורכר הרעוע שתחתיו יכריעוהו לעיי חורבות.
בשישי אחר הצהריים ביקרנו בעזובה של בית אולגה ובחוף הים הסמוך,והתמונות,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – בית אולגה וחוף אולגה.
מנחם.
